על החיים ועל מה שלידם

אתמול קיבלתי בדואר את כרטיס אדי שלי. 

בחנוכה הזדמנתי ליגור, ואז ראיתי קופסא ובה גלויות שסיקרנו אותי.  אלו היו גלויות החתמה לכרטיס אדי.

זה 'בא' לי טוב, כי מזמן חשבתי להצטרף, ומשום מה לא עשיתי זאת. הפעם רשמתי את הפרטים שלי על אחת מהן, ושלשלתי לקופסא נוספת שהייתה מיועדת לכך.

לקחתי עוד גלויה הביתה, למי מבני משפחתי שירצה אולי למלא גם כן.

וזהו, כמעט שכחתי מזה.

ביום ה', כשגלשתי ל-Ynet  ראיתי את הכתבה הזו

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4341728,00.html

הכתבה העלתה בי מחשבות שונות. חשבתי – שאולי הגלויה שלי עדיין לא הגיעה לתעודתה, אולי אבדה בדרך..... התפלאתי שעדיין לא הגיעה כל תגובה. לפעמים חשבתי שאולי בכלל אין צורך שתגיע תגובה , שפשוט על סמך אותה גלויה שמלאתי מוסיפים אותי למאגר שכזה, ובו כל הפרטים, ולעת פקודה בודקים אם אני רשומה שם.

אז זהו שזה לא עובד כך, והיום קיבלתי את הכרטיס. שמתי אותו בארנק, בתא שיחסית פחות עמוס, כך שיהיה אפשר לראות אותו מיד לכשיתעורר הצורך לפשפש בכילי..........

היה גם מכתב קצר, שמעבר לברכות על הצטרפותי הם בעדינות יש לומר מייעצים גם ליידע את המשפחה. כן, בעיקר משום הדברים שרשומים בכתבה אכן יידעתי את המשפחה, ואמרתי להם שיפרשו את הימצאות הכרטיס כסוג של צוואה, זהו רצוני.

מאחלת לעצמי ולכולם לזכות בעוד שנים רבות, וחשוב יותר באיכות חיים טובה ובבריאות טובה,

ומייחלת ומצפה שיגיעו ימים שלא יהיו נזקקים לתרומות מסוג זה.

זהו, בריאות טובה לכולם!!!