על החיים ועל מה שלידם

הרבה פעמים אני חולמת לקום בבוקר ולא לראות את הלבניות של המפרץ, ולא לחשוב על תרחישים של אסון
חס ושלום, והנה היום לא רואים אותן. לכאורה אושר גדול, אבל לא לזה התכוונתי.
לא התכוונתי לראות אותן מכוסות בשמיכת ערפל, שבאותה עת גם מכסה את הים.

ככה האנטי-נוף נראה היום

ולשם השוואה וכך זה נראה לפני חודש וחצי

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=825938&blogcode=13709560

בהתחלה חשבתי לקשר בין הערפל של היום לערפל הכלכלי, עם כל חוסר הוודאות של מה שמתכנן
עבורנו שר האוצר וכו', אבל אני לא ממש מתמצאת בענייני כלכלה ועוד כאלה שברומו של עולם,
כך שאולי מה שבעיניי נראה כערפל הוא בכלל לא כזה, אלא סוג חזון אוטופי שמתגשם ממש בימים אלו.
כזה שכל השנים רק חיכינו לו ... (כן, בטח ...)

לא הייתי פה די הרבה, ושמחה לחזור. ובעיקר לקריאה של המון ממה שהאנשים כתבו בבלוגיהם.

מאחלת לכולם יום בהיר.