על החיים ועל מה שלידם

היום אני מגדירה את עצמי כ"משתמשת כבדה, באינטרנט, או בקיצור - מכורה.

זה מתחיל מקריאת עיתונים מקוונים - ynet,  כתבות מתוך "הארץ", לפעמים עוד עיתונים,

עד כדי כך שהעיתון הניירי הפך אצלי למיותר, ורק בגלל לחץ של אנשים במשפחה

אני ממשיכה לקנות אותו בימי שישי.

שמיעת מוסיקה ברקע דרך מאגרי המוסיקה באינטרנט, הפכה לעניין שבשגרה.

הלמידה דרך האינטרנט, קלה, זמינה, ובהישג יד.  לא תמיד המידע הוא המהימן ביותר,

צריך לבדוק. לפעמים יש המנסים "לשנות את ההיסטוריה", במיוחד באנציקלופדיות מקוונות,

בהן כמעט כל מי שרוצה יכול לקבל הרשאה להוסיף ערכים, להרחיב ערכים, ולשנות ערכים.

נדמה לי שזה קצת מסוכן.

כך גם קריאת ספרים מקוונים, ירחונים, מאמרים מתוך כתבי עת וכו'.

קניות דרך האינטרנט הפכו להיות עניין שבשגרה. אפילו לא חייבים לרשום את כרטיס האשראי,

אולי רק פעם אחת באתר מאובטח, ורצוי גם שיהיה אמין. יש את PayPal, ומה שנותר הוא

לקבל את הרכישות עד פתח הבית. וכמובן - אפשר להשוות לפני הקניה - איפה זול יותר, מה כדאי יותר,

לקבל חוות דעת ומפרט טכני של דברים, החל מהפשוט ביותר, וכלה במורכב שבמורכבים.

באינטרנט אפשר לקשור קשרים חדשים, עם לא מעט חברים, אולי בהתחלה הם וירטואלים

אך אחדים מהם הופכים במשך הזמן להיות גם חברים אמיתיים, וזה קורה בעיקר דרך פורומים, דרך

תוכנות המסרים והפייסבוק, וגם קצת דרך הבלוגים.

אפשר "לטייל בעולם" ולהכיר מקומות חדשים, לפעמים עוד בטרם הגענו אליהם בעצמנו, ולפעמים "במקום"

הטיולים האמיתיים, אפשר להזמין חדרי מלון, ולקבל כרטיסי טיסה כמעט מייד, להשכיר רכב, וכו' ...

בכלל - העולם נעשה 'קטן יותר'... חברים מעבר לים למרות המרחק הרב - די קרובים. אפשר לדבר ולראות

אותם, אפשר להיות כמעט כל הזמן בקשר רציף, וכך קל יותר  להכיל את הפרידה........

למידה מקוונת מנגישה את בית הספר גם לילדים שנאלצים להשאר בבית, ומנגישה את חומרי הלימוד

לכל תלמיד.  ניתן להגיש שיעורי בית בצורה מקוונת, ואף לקבל הערות הארות וסיוע מיידי. וכן גם ציונים והערכות.

שמתי לב שבינתיים ציינתי בעיקר את הדברים שהיום ניתן לעשות באינטרנט, וזאת אפילו

עוד בטרם הזכרתי את האפשרות לבדוק חשבונות בנק, לבדוק תלושי משכורת, לכתוב e-mail-ים

ולדעת שהצד השני קיבל את המסר מייד, ולא נניח כעבור מספר ימים כמו המכתבים של פעם, לדבר בעזרת

תוכנות התקשורת הקולית, ועוד ועוד ..........

אני חייתי המון שנים גם בתקופת טרום האינטרנט. היה הרבה יותר מסובך להכין שיעורים ועבודות לביה"ס,

לחפש חומר בספרים ובאנציקלופדיות, באטלס, בספרי היסטוריה ובכתבי עת שונים,

להעתיק דפים על גבי דפים, או במקרה הטוב כשכבר אפשר היה - לצלם דפים רבים מתוכם, ואחר כך

לערוך ולכתוב, לא פעם להעתיק מחדש לדף "נקי", בכתב מסודר יותר, ובלי מחיקות,

בזמנים של טרום האינטרנט שחקתי המון בחוץ, וטיילתי הרבה יותר. נפגשתי המון עם חברות וחברים

"פנים אל מול פנים", פעם אצלי ופעם אצלם, עסקתי הרבה בעבודות יד רקמתי, סרגתי, קראתי המון,  
הלכתי לסידורים, ולפעמים ה"סידורים" האלו גזלו שעות רבות מזמני,
דברים שהיום ניתן לעשות "באבחת חיפוש ממוקד אחד" ... האזנתי למוסיקה דרך הרדיו

והטרנזיסטור (למי שזוכר), והיינו מאושרים. למרות שלא היה אינטרנט.

כל כך התרגלנו לאינטרנט (יש לומר - מִרְשֶׁתֶת) שקשה לי לתאר את העולם חוזר לתקופת הטרום.

אבל - מפעם לפעם לא הייתי מתנגדת לאיזו שעה של מנוחה מהמרשתת, וכאשר זה קורה -
לרוב בגלל תקלה זו או אחרת - אני ממהרת להתקשר לספקי התשתית, ולספקים האחרים,
ולברר מה קרה, ועד מתי, כי ממש בזה הרגע יש לי משהו מאד דחוף שאני חייבת,

אבל חייבת להתחבר.