לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על החיים ועל מה שלידם


בבלוג הזה אכתוב על דברים שעולים בדעתי. אין לו תיוג מוגדר כי הוא קצת מהכל, שירים, סיפורים, מחשבות, זכרונות וקטעי חיים, מילים, חלומות, תובנות שאספתי לאורך הימים, נסיונות. אכתוב לעצמי ולכל מי שירצה לחלוק איתי קטע קצר מהדרך, ואמשיך ללכת

כינוי: 

בת: 64





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2016    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מעין טיול


 

כּי מִן הֶעָנָן בּאתָ
ומן הרוּח, הַאֵשׁ
והֶעֲפר

אז חִפַּשׂנו בַּיערות
ולא מצאנוּךָ
וּבין קְבַרִים, וּבמערוֹת
ולא הייתָ בָּם

רק שׁתִיקוֹתיךָ ריחַפו כְּמו
צְללִים
בְּלוֹכֵד חלוֹמוֹת עתִּיק
שׁקֵטוֹת, עצוּבוֹת וסְדוּקוֹת

צְללים רחוֹקים
בּישׂרו את היותךָ, את לכתךָ.

כִּי מִן הֶעָנָן בּאתָּ
ומן הַרוּח, הַאשׁ
והֶעפַר,
ואליהם תַּשוּב. ואליהם
תַּשוּב

©   כל הזכויות שמורות

 

פורסם לראשונה ב-17/12/2003 בתפוז

נכתב על ידי , 7/3/2013 16:47   בקטגוריות שיר, סיפרותי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של RuuBlog ב-20/3/2013 07:00
 



בסוף היא בחרה שם בדוי. ד.




בסוף היא בחרה שם בדוי.  ד.


אמרתי לה, אי אפשר לספר ולשים את השם האמיתי, מה אם יזהו? לא יותר טוב תבחרי לך שם אחר? 

כבר מההתחלה היו כמה שמות שלא באו בחשבון. ר´ היא לא רצתה כי עוד יכולים לחשוב שזו את, היא אמרה, א´ שמורה למישהו אחר, ו-ש´ בכלל הקפיץ אותה.  איזו אות תחמנית, בדפוס נראית כזו פתוחה להצעות, חברותית, אומרת יפה שלום ומושיטה ידיים, ובכתב היא ננעלת בתוך עצמה, עוברית, סגורה, חשדנית, שלא לדבר על זה שזה הזכיר לה  ש´ אחר,  בעצם שניים, אחד שלה אחד שלי, והיא אמרה: תראי מה זה, שניהם ש´, ובכל זאת איך שונים זה מזה. ותחשבי על זה, באותו מזל של אות, ועדיין כל כך שונים, וזה לא סתם 12, זה 22, וגם זה בלי לקחת סופיות. אז גם ש´ לא.  ז´ זו לא אות נשית, ו-מ´ הזכירה לה משהו אחר שרצתה לשכוח, שבגללו בעצם התחיל כל הסיפור, על ע´ היא לא היתה מוכנה לדבר, וגם לא על ח´.  ג´ לא, ו-נ´ גם לא, וזה עוד נחשב טוב, שהיתה מוכנה לדבר עליהן, כי היתה תקופה, שהיא אפילו לא הסכימה לבטא אותן, וכך דיברה אז למקוטעין, ולא הובנה, והאותיות התקיפו אותה, היא אמרה, ואחר כך הן עשו שהיא לא תזכור אותן.  
אבל זה הסתדר מהר, הסיפור הזה, את זה הצליחו לסדר בצ´יק, שבועיים, מקסימום שלושה. בעצם, אם לא לוקחים בחשבון את כל המסביב, אז גג שעתיים, אולי פחות, אולי נצח, והן חזרו אליה כולן, וכבר היו גם פחות אלימות.  לא דיברנו על הסופיות בכלל, לא דיברנו על ה-ף, גם לא על ה-ץ, בטח לא על אלו בכתב, תולעים כולן, היא אמרה. 

 

חיבקתי אותה, והיא חייכה, והיינו שוב ילדות של כל האותיות ושל כל העולם, עם הצחוקים המשותפים והדמעות, והאמהות שלנו  שאומרות לנו לילה טוב,  וחייבות לתחום את הסיפור של לפני השינה ל- 5 דקות בדיוק כולל הנשיקה.  ואחר-כך, לישון, לישון. ואת זוכרת איך כעסו כשאיזה אבא או אמא רצו להישאר רק עוד דקה, רק עוד רגע אחד, רק עוד ליטוף לילה-טוב?  רק עוד נשיקה לפני השינה? ואחר כך ראינו אותם מציצים מבעד לשמשה, שהכל בסדר, שאנחנו לא בוכות, ועשינו את עצמנו ישנות, והם הלכו,
ואחר כך לבכות לשומרת הלילה, ואחר כך לבכות לעצמנו לבד. ואחר כך לישון, ואחר כך לישון.
והיא בחרה שם בדוי, ד´, ואמרה – מילה אחת בלי שאני אראה קודם אני לא מסכימה.  מילה אחת.  הסכמתי. אפילו לא מילה. . . .


©  כל הזכויות שמורות 

 

                                                      נכתב ב-2001 ופורסם לראשונה ב-30/11/2003  פה

נכתב על ידי , 11/2/2013 20:01   בקטגוריות סיפור, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עוד מעט


עוד מעט יאירו האורות
ממוקדים בגופי הדואב
עוד מעט יחתכו בבשר
ימדדו פעימות של הלב

 

אנשום אדי אתר,
אחלום גורי אריות
מצחקים בי, פורעים כמו פעם
תחושות,
צבעי ימים, צלילי לילות

 

בחדר ההמתנה ביום ההוא,
כתמונות תלויות על קיר-חיים -
אמא אבא אח דודה
מאירים שבילי דרכים

 

בן,
אתה לא תבוא עדֵי-שַׁם
אתה ילד
כאן
אני
דומַם
אִתָם.

 

18/1/03

 

פורסם ב-29 בנובמבר 2003  בתפוז.

©  כל הזכויות שמורות 

נכתב על ידי , 6/2/2013 20:58   בקטגוריות שיר, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שני שירים


                                                                  (שיר משוחזר מנובמבר 2003)

איך נעקרו שמותינו

איך נעקרו שמותינו
חרוּטים על גזע,
לבבותינו שנַיים נגדעו גם הם
וקופידון יוֹרה חיציו ולא פוגע
איך ימְצאם כּעת? איך ימצאם?

 

זרעינו שבגיר ההר נספג,
נחצב
הובל, עורבב,
הפך למלט על קירות בתים גבוהי קומה
ואל האדמה לא שב, ובַּה, דוממת וכבושה,
רק עשבים שוטים עכשיו
לשווא
יכּו פה שורש.

 

מחלונות בֵּיתי כמו אז ניבָּט,
כַּחוֹל ממערב,  תִקוַות ימים גוֹוַעת
ומסביבי, צפונה נגבה וּמִזְרח,
רואה איך  נעורינו, מחפשים עצמם לדעת.
 

 

 

                                                          (שיר משוחזר מנובמבר 2003)

כשנדם לבך

כּשנדם לבך
הילכתי אל בין שערי שמים,
בּקשתי נשמתי לתת בּעבורך
 

ואז
נולדתּ בי, בּין סערת הנפש
לצינת גופך,

 

ובין דמעות ורסיסים של אור
הבטחנו -
פּעם נפּגש,
בּיום יקצוֹר

 

ובינתיים -
ילדי נושׂא עימו שׁמך
ופה אני
תלושה,
ריקה
עדיין


 

©   כל הזכויות שמורות

 

נכתב על ידי , 16/1/2013 19:11   בקטגוריות שיר, סיפרותי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של RuuBlog ב-26/1/2013 10:28
 



שיר משוחזר


היום אלבש את שׂמלת חוֹמוֹתי,

אֶעֱנוֹד קוצים לצוָוארי,

מחלפות שערי סרפדים,

סנדלַי סורגים.

 

אמשח גופי בּשֶׁמן הלענה

אהיה נכוֹנה.

בּלאט אֶפסע אליך אלוֹהַי,

אבקש, אתחנן

                קחני כַּלַה



מתוך הבלוגים המושמדים (אוקטובר 2003)    ©    כל הזכויות שמורות

נכתב על ידי , 9/1/2013 18:34   בקטגוריות סיפרותי, שיר  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 50 פלוס , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRuuBlog אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על RuuBlog ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)