על החיים ועל מה שלידם

לפני בערך 20-30 שנים ויותר מאד אהבתי את כל נושא האפיה. הייתי אספנית מתכונים כפייתית, וגם נסיינית כפייתית של כמעט כל מתכון שנראה לי טעים, ובעיקר מאפים - עוגות, עוגיות, לחמים, פשטידות וכו'. באותו תקופה עישנתי המון, וגרתי בקומה רביעית בלי מעלית, רדפתי אחרי שני ילדים די פעלתנים וכלב (תמיד היה בסביבה אחד לפחות), וגם הלכתי המון ברגל, ובקיצור הייתי רזה וקופצנית, ואפיתי וטעמתי ואהבתי את זה מאד.  אבל - דברים רבים השתנו מאז.  כאשר הגדולים עזבו את הבית והקימו משפחות משל עצמם הפסקתי לאסוף מתכונים, והפסקתי כמעט לחלוטין לאפות.  גם את מאות המתכונים שהיו לי כבר לא הקפדתי למיין ולשמור.  עברתי דירה מהקומה הרביעית לקומה נוחה, נעזרתי יותר ברכב ופחות ברגליים, כבר לא הלכתי כל כך הרבה, ולא היה לי אחרי מי לרדוף כמו פעם. וגם - הפסקתי לעשן. ותוך מספר שנים לא רב כל הדברים הנ"ל נתנו אותותם, ועליתי במשקל.  לא בבת אחת, אלא ככה - לאט, בלי להרגיש בכלל. קצת ועוד קצת, ועוד קצת ...

הגדול מידי פעם שאל אותי - "את זוכרת את הלחמניות הנהדרות האלו שעשית לנו? נו - אלה שאהבתי, שהיה להן טעם של תפוזים, וגם היו כאלה עם קינמון, ושהיו קצת רטובות כאלה, וטעימות ... את יכולה להכין לי אותן?" ואני - חיפשתי וחיפשתי אחר המתכון, וליבי נחמץ כאשר לא מצאתי אותו. והוא זכר לי את זה. אוהווו, ועוד איך זכר.  "איבדת לי את הלחמניות שהכי אהבתי. נו - עוד לא מצאת את המתכון הזה?" וכל פעם זו היתה אותה תשובה. "עוד לא". ואותה עוגמת נפש. אצלי ואצלו.

והנה - בחגים השנה הצעיר החליט לשדרג את חדרו, והתחלנו במלאכת מיון בדיקה וגם פינוי של הבלגן בכוננית הישנה, ובארגוניות הפלסטיק של כתר שהיו גדושות בצעצועים ובניירת לתיוק, ומידי חודש נוספו אל תאיה עוד דפים וניירות וספרים, והכל "חשוב נורא" ... וחלק אכן תויק, אבל לא הכל ... ושם, בין מעטפות עם צילומים מתקופות חיים שונות, ובין יומנים ישנים, נמצא גם המתכון האבוד. לאחר שהקלדתי אותו, מתוך מחשבה שחלילה יאבד שוב, מיד התקשרתי אל הגדול, וסיפרתי לו שהנה - סוף סוף נמצאה האבדה ואכין לו את לחמניות התפוזים שכה אהב.  אז היום ידעתי שהוא יגיע, והכנתי לו.  הוא כל כך שמח, וזה אכן היה אותו הטעם שזכר מאז - למרות שבאמת חלפו כל כך הרבה שנים, יש טעמים שפשוט אי אפשר לשכוח.  ואחרי כל הזמן הזה שהוא התרפק על זכרון הטעם ההוא, היום זה עמד שוב למבחן. אולי תירשם אכזבה? די חששתי לתגובה.  אז הכנתי, והוא הגיע, וטעם, ואהב, וזה היה אותו הדבר כמו אז - הנאה ענקית, והוא לקח גם למשפחה שלו. אז החלטתי לרשום את המתכון גם פה. ליתר בטחון ושיהיה.

לחמניות תפוזים מתוקות מקמח מלא (כ-20-24 לחמניות)

לבצק:

3 כוסות קמח

רבע (1/4) קוביה שמרית - שמרים טריים

1/2  כוס חלב

2 כפות סוכר

15 גרם חמאה

2 ביצים

קורט מלח

למריחה על הבצק:

15 גרם חמאה

1/4 כוס סוכר

שתי כפות קליפת תפוז מגורדת

אפשר ולא חובה לפזר קצת קינמון.

לפיזור על העוגות הקרות:

3 כפות אבקת סוכר

מיץ של תפוז אחד

בצק:  לחמם מעט את החלב. להוציא 1/4 כוס ולהמיס בו את השמרים בצלוחית קטנה. לשאר החלב להוסיף 2 כפות סוכר, 15 גרם חמאה  וקורט מלח. לחמם עד שהחמאה נמסה.  לצקת את התמיסה לקערה, להוסיף את השמרים, הביצים, ואת הקמח.  לערבב עד קבלת בצק רך. לפזר מעט קמח, לכסות ולהתפיח עד כפול, בערך כשעה, שעה-וחצי.  

לאחר שהבצק תפח לחלק לשניים, ולרדד לשני מלבנים.

לערבב את החומרים למריחה. 15 גרם חמאה, 1/4 כוס סוכר וקליפת התפוזים. מי שרוצה גם יכול לפזר קינמון. למרוח על מלבני הבצק. לגלגל כל חלק לרולדה, ולחתוך כל רולדה ל-20 פרוסות.  לסדר בשתי תבניות עגולות (על נייר אפייה) – כשהחתך למטה. (כמו בעוגת שושנים, אך עם מעט רווח בין "פרח-בצק" אחד לשני). להתפיח עוד 1/2 שעה ולאפות ב- 175 מעלות, 15-20 דקות.

לערבב את אבקת הסוכר והמיץ ולפזר על הלחמניות לאחר הוצאתן מהתנור.  ככפית מהתמיסה על כל לחמניה.

הצלחתי להציל בשביל הצילום את מה שנשאר מתבנית של 23 לחמניות.

זה לא הרבה עבודה, וזה יוצא טעים.

ניסיתי להזכר מאיפה המתכון הזה, ואני חושבת על שתי אפשרויות -

(א) או שמצאתי אותו באתר המתכונים של חמדה גלעד לפני די הרבה שנים, או -

(ב) או שהמתכון הזה כיכב באיזו סדנת בישול שעשינו בעבודה גם לפני די הרבה שנים.

לא חשוב איפה מצאתי אותו (מלבד לצורך הקרדיט במקרה זה שאינני יודעת למי הוא מגיע),

אבל המתכון נוסה הרבה מאד פעמים אצלי, ואנשים אהבו מאד, גם ילדים.

אצלנו במשפחה המורחבת לא כולם אוהבים פלפלים אז קצת שיניתי, והוספתי למשל פטריות

במקום פלפל אחד, באותו אופן אפשר לאלתר ולהוסיף גם מעט נבטים.

נתחוני אנטריקוט בירקות ונודלס 

מצרכים:
300 גרם נודלס (איטריות ביצים)

2 סטייק אנטריקוט (500 גר') חתוכים לקוביות קטנות/רצועות
3 פלפלים בצבעים שונים חתוכים לרצועות דקות או -

2 פלפלים בצבעים שונים + פטריות מסלסלה 1 חתוכות

1 בצל גדול חתוך לרצועות דקות
1 גזר חתוך לרצועות דקות

2 שיני שום כתושות
3 כפות רוטב סויה של קיקומן
3 כפות רוטב צ'ילי חריף מתוק
1 כפית סוכר חום
1 כף דבש או סילאן
3 כפות שמן לאידוי הירקות
מלח  

הכנה:
מבשלים את הנודלס על פי ההוראות שעל גבי האריזה ומניחים בצד.
מחממים שמן בסוטאז`, מכניסים את כל הירקות לסיר, ומאדים על אש בינונית כרבע שעה
עד שהירקות מתרככים מעט.
בזמן שהירקות מתאדים, מחממים מחבת עם מעט שמן וסוגרים את נתחוני האנטריקוט מכל הצדדים.

(לא יותר מידי על מנת שלא יתייבשו). מוציאים את הבשר ומניחים בצד.
*** מי שמכין בווק יכול לוותר על השלב הזה כי בהקפצה בווק אין חשש שהנתחונים יתייבשו.
מוסיפים לירקות שום כתוש, מערבבים מוסיפים את נתחוני האנטריקוט,
מוסיפים את רוטב הסויה, את רוטב הצ'ילי, הסילאן או הדבש, ולבסוף מוסיפים את הנודלס.

מערבבים היטב עד שהרוטב נספג בנודלס ומגישים. 

בינתיים אין צילום, אולי בערב אחרי ששוב אכין אזכור לצלם. זה גם טעים מאד וגם נראה טוב. בתיאבון !!! 

איך שמגיע חג שבועות ישר אני עושה שני דברים –

א.      העלאת בגדי החורף לחלק העליון של הארון, חוץ מכמה שימשיכו לתפקד בימים קרים אם יהיו כאלה, והורדת בגדי הקיץ לחלק הנגיש יותר של הארונות.

ב.      מכינה טָרַטוֹר / צִיזִיקִי / מרק יוגורט ומלפפונים קר.

אם סעיף (א') לעיל הוא חד שנתי, למרות שיש את ההפוך שלו שמתבצע בסוכות,
הרי שסעיף ב' הוא משימה מתמשכת ואהובה, לכל אורך ימי הקיץ.  אין ארוחה חלבית במשפחה שלא מזמינים ממני את המנה הזו, וגם בלי קשר לארוחות יזומות לא פעם אני עושה משלוחה לחתן החצי בולגרי חצי פולני שלי, ותמיד אפשר למצוא בבית לכל אורך הקיץ את המרק המרענן הזה.

דווקא השנה קצת גשום לנו החג ואפילו טיפה קריר, אבל בכל זאת,
להלן המתכון – [ודרך אגב, נדמה לי שהוא גם מתאים למתכון The Zone סטייל (אם אפשר לקרוא לזה כך)  צריך לשאול את קנקן אם הכמויות מאוזנות]

טרטור / ציזיקי / מרק יוגורט ומלפפונים קר (השם תלוי בתפוצה) –  3-5 מנות 

400 גרם יוגורט עיזים (אני אוהבת לשלב יוגורט ממרקמים שונים)

כ-4 מלפפונים חתוכים לחתיכות קטנטנות

קצת פחות מחצי חבילת שמיר קצוץ דק

כף (אפשר פחות) שום כתוש של דורות

4-5 עלי נענע קצוצים דק

3-4 קוביות קרח

3-4 כפות שמן זית

3-4 כפות חומץ (רצוי איכותי)

מלח, פלפל שחור

מערבבים את כל החומרים, בהגשה אפשר לפזר קצת כורכום זה עושה צבע נחמד, או מעט אגוזים קצוצים ולקשט בעלה נענע.  לרוויה ובתיאבון!!!

תמרים ממולאים במרציפן (ללא תוספת צבע מאכל*)

כ-25-30  תמרי מג'הול.

200-300 גרם שקדים מולבנים (ללא הקליפה החומה הדקה)

כ-3 כפיות אבקת סוכר

מעט טיפות של תמצית רום / וניל, וכ-3 כפות של מי ורדים.

מעט קוקוס (לא חובה).

מנג'טים מנייר.

המרציפן

טוחנים במטחנת בשר או מרסקים במעבד מזון את השקדים, ומוסיפים

כמה טיפות תמצית וניל / רום, וכן כ-3-4 כפות מי וורדים.

לאחר שהעיסה מתגבשת לשים מעט ומניחים בכלי סגור במקרר לחצי שעה לפחות.

* תמצית הוניל או הרום תעניק לעיסה צבע ורדרד בהיר. כך שניתן לוותר על צבעי מאכל אחרים.

הרכבה

חוצים כל תמר לאורכו מצד אחד, מסירים את הגלעין, ומניחים כשהתמר פתוח.

כך עם כל התמרים.

לוקחים מעט מעיסת המרציפן ומעצבים לעגול או אליפסה. ממלאים את התמר וסוגרים.

מגלגלים בקוקוס ומניחים במנג'ט מנייר.

בתיאבון!!!

המתכון מתאים גם כאחד מהקינוחים של ליל הסדר.

זה סלט מרענן וטעים, שאיתו אני מתחילה את הבוקר. כל בוקר.
הכמות מספיקה ל-4-6 אנשים, תלוי כמה הם רעבים לטעם המתוק-חמצמץ-רענן הזה.  

המצרכים:

               (רצוי להצטייד בקולפן ג'וליאן**)

3-4 גזרים

2-3 פירות הדר (אשכולית / תפוז / אשכולית אדומה)

2-4 פירות העונה (קיווי / ענבים / אגס / תפוח / דובדבנים / כ-3 כפות גרגירי רימון וכו')

חופן (כ-2-3 כפות) חמוציות / צימוקים / אגוזים וכו'

אפשרות גם להוסיף חצי שומר חתוך לרצונות דקיקות. זה מוסיף עוד טעם מרענן ומעניין. 

ההכנה

לגרד את הגזרים במגרדת בינונית או בקולפן ג'וליאן (עדיף , עדיף !!!)

לסחוט או לחתוך לחתיכות את פירות ההדר

להוסיף עוד מפירות העונה (חתוכים), וחופן חמוציות

לחתוך את חצי השומר לפרוסות ממש דקות

 לערבב ולהתענג .

אין צורך להוסיף סוכר או ממתיק, הטעם נהדר גם כך.

                                                              ב ת י א ב ו ן !!!

** קולפן ג'וליאן - תעשו לעצמכם טובה, תקנו קולפן טוב, גם אם עולה טיפה יותר. אני לא רוצה לקשר לסוג מסויים, אבל בקלות אפשר למצוא בגוגל או בכל חנות שווה לכלי בית.  לאחר השימוש הכי כדאי לנקות את הקולפן עם קיסם שיניים.