לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על החיים ועל מה שלידם


בבלוג הזה אכתוב על דברים שעולים בדעתי. אין לו תיוג מוגדר כי הוא קצת מהכל, שירים, סיפורים, מחשבות, זכרונות וקטעי חיים, מילים, חלומות, תובנות שאספתי לאורך הימים, נסיונות. אכתוב לעצמי ולכל מי שירצה לחלוק איתי קטע קצר מהדרך, ואמשיך ללכת

כינוי: 

בת: 64





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2016    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אנשים מרושעים, מנוולים


אנשים מנוולים הרעילו את מַנְגָה. אני אפילו לא יודעת אם זה סוג של פשע שצריך לדווח עליו למשטרה. לדעתי כן, אבל הייתי שמחה לקרוא פה משהו בדוק יותר.

מנגה הייתה כלבת זאב מעורבת שנולדה באחד ממושבי חוף הכרמל ל-מִילִי, אחת מתוך 7 גורים.  כל אחיה ואחיותיה נמסרו לידיים אוהבות, ולבתים חמים, אבל את מנגה השאירו שתגדל ביחד עם מילי אמה.  שתיהן גדלו בבית קטן מושכר, קומת קרקע עם מרחבים פתוחים, ומול הרפת של המושב.  מנגה ומילי אהבו לטייל, ותמיד חזרו הביתה. לפעמים ישנו בתוך הבית, ולעיתים במלונה גדולה שבחצר, קשורות.

שתיהן מאולפות, אך מנגה חטאה לא פעם באכילת כל דבר שנראה לה אכיל.  מילי נזהרה ואכלה רק מידי בעליה.    

במעברי דירות תמיד זה היה לבית פרטי עם חצר, מין סוג של התחשבות בדיירים. הבעלים של מילי ומנגה היו איש ואישה צעירים,  בתחילה רווקים, ואחר כך נשואים, ובמשך הזמן הגיעו גם הילדים, שני בנים. והחיים זרמו, לצד מילי ומנגה. 'הבנות שלנו' – כך קראו להם האיש וזוגתו.  למשל – "תוכלו להשגיח על הבנות לסופשבוע?"  זה היה היחס לכלבות. מיותר לציין שהן היו מטופלות היטב, מחוסנות, מושגחות בקפידה. תמיד.

מעבר הדירה האחרון היה להרחבה באחד הקיבוצים בסביבות איזור מנשה. זה לא משנה לאיזה קיבוץ בדיוק.  בית פרטי. גם בבית ההוא חצר גדולה – חלקה מרוצפת, וחלקה גינה, המלונה עברה איתם, וכמובן הכלבות. חיים טובים יש לאנשים ולכלבות שם. חיים טובים בדרך כלל.  ואולם כנראה שהכלבות הפריעו למי מהאנשים ששם, כי אחרת איך אפשר להסביר שבאחד הימים מישהו שפך חומצה עליהן?    ימים רבים וטיפולים ממושכים ריפאו את הכוויות, את הפצעים הקשים.  ועוד שנה חלפה.

שלשום מנגה הרגישה לא טוב.  מיותר לציין שמיד היא נלקחה לוטרינר, טיפולים, אינפוזיה וכו', וכמובן בדיקות, והאבחנה הקשה הייתה – הרעלה.  יומיים מייסרים וקשים במיוחד עברו עליה, ואתמול בלילה ייסוריה הסתיימו.  היא מתה.

 

אני שואלת את עצמי למה? למה שמישהו כך יהרוג? יתעלל? ירעיל?

מה עשתה לו הכלבה הזו? הרי זה לא כלבים משוטטים, אלא כלבות קשורות בחצר, ומטופלות.

האם אפשר להתלונן במשטרה על הרעלה שכזו? הרי זה פשע!! מישהו יוכל להאיר את עיני בנושא זה?

 

 

תוספותיים:

א. מחקתי מפה תגובה של מישהו ללא שם. למרות שאני ממש צמאה לתגובות לא אסכים בשום אופן לתגובות סתמיות כמו זו "אבראקדאברא".

ב.  בחיפושי ברשת אחר הביטוי "הרעלת כלב" מצאתי את השאלה ה"חכמה" הזו - בפורום ברסלב ישראל
http://www.breslev.co.il/forum/forum_posts.asp?TID=33390

'שלום לכבוד הרב,
יש לי בשכונה כמה אנשים שמחזיקים כלבים שנובחים ללא הפסקה ומפרים את שלוות הציבור,
האם יהיה מותר לי לזרוק להם חתיכת בשר מרוחה באקונומיקה (לכלב לא לבעלים)? '

מיותר לציין שהרב המנוח זצ"ל  שמזה שנים רבות שוכן לצד אלוהיו בגן שכולו עדן  (וסליחה ומחילה מכל מי שחושב אחרת בסוגיה זו) לא השיב לקושיה של 'הצדיק'. 

נכתב על ידי , 8/3/2013 10:36   בקטגוריות הרעלת כלבים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של RuuBlog ב-1/4/2013 08:11
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 50 פלוס , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRuuBlog אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על RuuBlog ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)