קצת כעסתי אני מודה, לא הבנתי מה קרה ואיך אני קשור לזה אבל בסופו של דבר דיברנו בטלפון והבנתי שפשוט עבר עלייך יום קשה מאד וכל מה שרציתי זה לחבק אותך, בלי לדבר עוד ובלי לעשות כלום, רק לחבק כך שאוכל לספוג ממך את כל העצבות ושתחזרי להיות שמחה.

אני הגעתי בימים האחרונים להבנה נוספת, אני איתך בדיוק הפוך משאר החיים שלי עם כל הסובבים אותי, איתך אני פשוט מדבר על הכל, אם עשית משהו שמפריע לי אני אומר לך את זה בצורה הכי פשוטה ברורה וישירה שיכולה להיות וגם בדברים טובים כמובן, אני פשוט אומר לך את הכל בצורה ישירה וכבר אמרתי לך משהו באופן הכי ישיר שיש, ואומר זאת שוב כאן, הלוואי והיינו נשואים אנחנו אני ואת.

בכל שאר החיים שלי אני מאחורים מסיכות והגנות אפילו אם לא תריך אותן אבל זה בלתי נשלט וכאן איתך, משהו בך גורם לי להיות הכי נקי והכי פתוח שיש, את מבינה אותי, את עושה לי משהו שאני לא יודע עד כמה קיים בעולם, אני דיי בטוח שאנחנו מקרה נדיר אני בטוח בזה.

קרה לי משהו מצחיק טכמעט התקשרתי אלייך לספר לך וזה פשוט זרם לי בטבעיות כאילו אנחנו יכולים לדבר בכל רגע שרק נרצה, אבל אז שנייה לפני שלחצתי על SEND נזכרתי איפה אנחנו ומה עלול היה לקרות אם הייתי מתקשר ופשוט נמלאתי עצב כי אי אפשר 

אישה יקרה שלי, אני קורא אותך מרחוק אני פשוט מרגיש אותך ואין דברים כאלו, אפילו עכשיו אני חושב עלייך ומרגיש לי שבא לבכות כאילו עובר עלייך משהו לא נעים כל כך גם אם אני טועה זו עדיין ההרגשה שלי

אני מתגעגע אלייך המון אישה יקרה, אני כמהה למגע, לליטוף ולנשיקה שלך

אני