אני מסתובב חסר שקט כמו אריה בכלוב, כי אני לא יכול לבוא ולעזור לך לצאת מהשבלוליות שלך, אני רוצה להיות מסוגל לתת לך כתף להניח עליה את הראש, להקשיב לך ולרגשות שלך ולתת לך רק לשפוך את את הלב.

אבל את סגורה ואני לא מצליח לחדור אלייך, משהו כאילו ריסק אותך וזה מה שאני מרגיש מכאן מרחוק, נכון אני מאמין שכמו שאת אומרת שהכל בסדר ורק לתת לך קצת שקט, אבל תסלחי לי שאני לא מאמין לך, ז"א יכול להיות שברובך את בסדר אבל אני מדבר על הפינה הקטנטנה הזו שתופסת לך כל כך הרבה מהלב שלך, הפינה הזו משפיעה גם עלי, אני מרגיש פחות טוב, ירד גם לי המון מהמרץ שהיה לי לפני שבוע וחצי בערך.

ואני גם מבולבל קצת עכשיו, את אומרת לי שאת צריכה קצת שקט עכשיו ולא רק ממני אלא מכל העולם בערך ולצורך העניין זה לא משנה אם את צריכה שקת רק ממני או גם מכולם, אני מדבר כאן כרגע עלי, אמרת לי שקט ואת תקבלי אותו כי אני מעריך אותך ומכבד אותך, אבל מה אני אמור לעשות, המתין שאת תשלחי לי הודעה? אני יכול לשלוח לך הודעה מידי פעם? את מבינה? אני חייב לדעת מה אני אמור לעשות וזה רק כדי לא להעמיס עלייך נפשית יותר מהקיים ויתרה מכך, לא לאבד אותך בגלל לחץ כזה או אחר שאני עלול לגרום לך.

אני כאן בכלוב שלי לא יכול לעזור לך וגם את הקצת שאני כן יכול לתת לך את לא כל כך יכולה לקבל עכשיו, נכון את ביקשת אבל אני חייב למצוא דרך לשחחר את העומס שנוצר אצלי ואני לא מוצא את הדרך הזו אהובה שלי, אני משתגע כאן מגעגועים עזים ביותר.

אינדיאנית קטנטנה ויפה שלי, אני אוהב אותך ומקווה שתתני לי לעזור לך לפרוח שוב לפרח היפה שאת באמת

מתגעגע המון המון

אני