משהו מתוחכם

אם יש דבר שאני לא סובלת זה שאם אומרים לי מה לעשות.
ואם בא לי לדפוק לעצמי את העתיד ולהבריז מ3 שעות אחרונות כדי ללכת לישון בבית (מה שהייתי עושה בכל מקרה רק על השולחן של בצפר) אני אעשה את זה. והזונה הזאת שקוראת לעצמה אמא שלי מחליטה להעניש אותי בתירוץ של ההברזה , למרות שהיא כועסת על זה שבגללי היא יצאה סתומה מול המורה הבת זונה שלי שהתקשרה ושאלה איפה הייתי בשיעור לשון והיא לא ידעה מה לענות. ואחר כך היא עוד מקללת אותי קוראת לי מטומטמת , אהבלה , אומרת שעכשיו יש חופש מאוד ארוך ואני לא הולכת לעשות בו שום דבר , אז היא חיה בסרט. כי האמת היא שאני יותר חכמה ממנה והיא יודעת את זה. 
ובאמת שאם לא הייתי כל כך פחדנית וכל כך מתוכנתת לפחד ממנה הייתי יכולה להרביץ לה בחזרה. כן היא דחפה אותי . על הכלבה שלי . שבכלל לא קשורה והיא סתם נענשת על בורות של האישה העלובה הזאת.

ולחשוב שפעם הייתי חושבת איזה מזל שיש לי אמא כזאת , שלא מציקה לי , שנותנת לי את החופש והפרטיות שלי ולא מזיינת תשכל כמו אמהות אחרות.

היום אני כבר לא מכירה אותה , והיא לא מכירה אותי.. ובגללה אני סובלת את כל החרא הזה.

אז אם אני ארצה ללמוד לבגרויות , להגיע למבחנים , לבוא לשיעורים.. אני אעשה את זה.
אבל אם לא. אז לא. 

דרך אגב אני כותבת את זה בוכה. מכעס המוווון כעס.