לחפש אישור.
יש איזה רצון לא ברור ברובנו באישור.
משפחה, חברים,מורים, בוסים,קוראי בלוגים..
אנו צריכים הוכחה שאנחנו בסדר, שאנחנו סה"כ מתנהלים בצורה טובה.
רצון בסיסי, מובן,לגיטימי, אבל כמה רחוק אפשר להגיע עם הרצון הזה? כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת בשביל האישור.
היום, בעידן הפייסבוק, הטוויטר ושאר הרשתות החברתיות אנחנו באיזשהו ספוטלייט,ספוטלייט וירטואלי,אחד כזה שגורם לנו להרגיש חשובים,קיימים,אשלייה אופטית לחיי חברה. וכמה שהאישור הוירטואלי חשוב לנו! כמובן שאף אחד לא מעלה על דעתו
שאין לנו מה לחשוש ממה שהאדם מהעבר השני של המסך חושב עלינו,כיוון שהוא מידי עסוק בלהיות מוטרד ממה שאנחנו חושבים עליו.
כל האישור הזה. למה הוא טוב בכלל?
למה אנחנו כלכך צריכים את ה"אוקיי" הזה. למה אנחנו כלכך צריכים שיגידו לנו שאנחנו מוכשרים וטובים ושהכל בסדר, שאנחנו בסדר. כל פוסט, כל הבעת דיעה, היא כמו התקף אסטמה, תביאו לי לייק,תביאו לי משאף,גם תגובה זה טוב, רק תבחינו בי, תטפלו בי,תנו לי משאף.
והרי תחום ה"אישור" נפרש למחוזות רחבים מאוד.
למה באמת צריך טבעת מבן זוג? למה צריך חתונה גדולה עם הוצאות אסטורונומיות?
למה צריך תעודת הצטיינות בחוג כדרות?
למה צריך את "הקורא המצטיין" בכיתה ו'.
למה צריך לצאת לפאב, להצטלם עם בירה ולשתוק מול הפלאפון ערב שלם כשכל החברים שם?אפילו שגם הם הצטלמו עם בירה וגם הם עכשיו שומרים על שתיקה מופתית.
למה צריך לנסוע רחוק אחרי צבא, כלכך רחוק,כלכך כלכך רחוק ולהתגעגע כלכך כלכך הביתה אבל להשאר שם. כי פחות מחצי שנה זה לא נחשב טיול.
למה צריך ללכת ללמוד מנהל עסקים,כשאתה בסה"כ אוהב כלכך לכתוב, ואוהב כלכך לקרוא ואוהב כל כך פילוסופיה?
למה.. ככה..כי אנו חיים בחברה שלהיות מיוחד ולהיות שונה זו קללה.
אנו חיים בחברה שמעדיפה לקרוא את "אבא עשיר אבא עני" מאשר "חוות החיות"
אנחנו חברה פרקטית, חברה של הוכחות, חברה של פיזי, חברה של מוחשי.
"הנה אמא, הציעו לי נישואים, תראי את הטבעת, איזה גדולה ויפה"
"הנה פייסבוק יקר, יצאתי ביום שישי, והיינו כל החברים עם הבירה והצ'ייסר, והחיוך בתמונה מייצג את השיגועים והשטויות שעשינו, החיוך בכלל לא מזויף ובכלל לא עצוב, והנה פייסבוק, התחלתי ללמוד גם מנהל עסקים, אני אקים עסק גדול ואהיה קפיטליסט גדול, אני אקדח בים המלח ואמכור משאבי טבע ואני ותשובה נהייה ככה קרובים, ככה כמו שווארמה בלאפה"
אישור.אישור.אישור.אישור. תאשרו אותי תסכימו להיות חברים שלי, גם בפייסבוק וגם בחוץ, אני לומד מה שאתם לומדים ונראת כמוכם וגם אני ביוני מתחתנת
כבר הראתי לכם את הטבעת? חבר שלי אוהב אותי. נשבעת שכן, הנה תראו, יש טבעת. איזה יפה היא נכון?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
