לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

We're just two lost souls swimming in a fish bowl, year after year



כינוי:  akedem

בת: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

4/2013

הפתעות שכאלה.


הערב מתחיל.

אני וגדי יושבים ומצפים.

איזה כיף! אחרי זמן מה של ישיבה מאסיבית וכמעט יומיומית בפאבים מאוסים סוףסוף אנחנו משפרים את איכות יציאותנו ויושבים בערב בלוז איכותי!

הערב מתחיל בשירים רוויום במפוחיות ובעשן סיגריות.

לאחר זמן מה עולים זה אחר זה הרכבי בלוז ישראליים מגוונים, ההפתעה של הערב היתה אמן ישראלי כחוש ולבן, שאת השיר הוא פתח בנגינת מפוחית פתלתלה ומעניינית ופתאום יצא מהגרון הצר שלו קול של עבד שחור מבוגר קשה יום, וברוחי ראיתי אותו עומל בקטיף הכותנה במיסיסיפי. היתה אווירה ישנה אמריקאית באוויר.

אני וגדי כבר הזינו בראשינו את עצמנו שותים קוניאק בחום מפויח של ווירג'ינה כשמרטין לותר קינג נואם בטלוויזיה קטנה בגווני אפור.

אין ספק שהערב כבר הוכרז כמוצלח.

בין הרכב להרכב עלה רן היחצ"ן של הערב.רן טוב מראה כחול עיניים שהכרתי מארועים מפה ומשם.

סביב רן תמיד היתה הילה של חיי הלילה הזוהרים של המרכז.

הוא תמיד נראה כשסביבו המוני אנשים יפים שרוצים להיות חלק מהחבר'ה המקובלים של הסצנה.

הוא תמיד נראה לי כמו מלך הכיתה.

אווירת הניו אורלינס ששררה במקום הטיבה עימו ועם הכובע שתמיד היה מונח בטבעיות ובאופנתיות על קודקודו.

ובעודי בוהה במלך הכיתה מציג את ההרכב המצוין הבא, אני מבחינה בתנועה חדה של אחד הנגנים שמפילה בשגגה את כובעו  המדובר של רן היחצ"ן.

על פדחתו של הכוכב פתאום צצה כיפה.

זה אולי נשמע שולי ולא מעניין, אבל לרן היחצ"ן יש כיפה.

רן היחצ"ן מסתבר מאמין בקדושברוךהוא.

והפתעת הערב, ככל שזה נשמע אבסורדי, היתה חלקת הבד הסרוגה על ראשו של רן.

הוא הרים את הכובע כבד המשקל והמשמעות על ראשו המשיך לחייך את חיוך הרוקסטאר ולגם שלוק ארוך מכוס הגינס שלו.

נגן הבס התחיל בעוד מסע בשדה חיטה,אבל זהו זה היה אבוד, אווירת ניו אורלינס הלכה לה ובמקומה התיישבה המציאות הישראלית המוזרה.

התדהמה גם ניכרה בפניו של גדי. מי היה מאמין שאחד מטובי הברנז'ה התל אביבית קורא בציציות.

לא יכלתי שלא לחייך לנוכח ההפתעה המשונה.

איזה כיף זה להיות מופתע, איזה כיף לראות קרן אור על ראשו של אדם שהיה נדמה שהוא מלוכלך מביצת חיי הלילה. פתאום התחלתי להריץ בזכרוני אם הארועים שהוא מייחצן מתקיימים באמצע שבוע, תהיתי אם במסיבות טבע של שישי יש לו פלטת חמין של שבת. תהיתי בו. ובעיקר תהיתי בסטיגמתיות שאנו חיים בה.

החלטתי בליבי שבמציאות שברקע מוזיקה ממקום רחוק כשעומד אדם עם אמונה קדומה במקום שקצת שכח מהי אמונה זו מציאות שהייתי רוצה להשאר בה.

לחיי ההפתעות.

 

נכתב על ידי akedem , 30/4/2013 12:14  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לakedem אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על akedem ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)