החיים מנקודת המבט שלי

עשיתי לי חופש

אתמול, היום, מחר.
כמובן במטרה ללמוד ולהחכים, לעבור את המבחן הזה ולהתגבר על הקושי.

אבל בקצב הזה נראה כאילו המשפט הקבוע שלי יבוא לבקר

'ממש השתדלתי, לא יודע מה קרה'

בזמן שישבתי וחרשתי אתמול בערב התחלתי להיזכר בכל הסרטים המצוירים בילדותי.

מלך האריות, מולאן, אלאדין, וכו'

הייתה לי ממש שעת נוסטלגיה מטורפת,

תקופה שהייתי רוצה לחזור אליה.

אחת מהסצנות שתפסו אותי שם וגרמו לי להבין

שעד שאני לא אנתק איתה את הקשר סופית,

או אגיד לה מה אני מרגיש

זה ימשיך להיות ככה

בלתי נסבל מצד אחד לרצון שלי ליותר ממנה

ומצד שני אושר מכל הודעה ממנה.

"רוצה לומר שלי את,
אוהב אותך לעד.
אך מה עבר עליי,
לא אוכל
לחשוף לאף אחד."