החיים מנקודת המבט שלי

"בוקר טוב אהובי

אתה בטח שכחת ממני, אבל אני לא שכחתי ממך
אני חושבת עליך לפעמים ותוהה מתי באמת ניפגש,

מתי נקיים את כל ההבטחות שהבטחנו,

הבטחת לי שזה יקרה.
אתה בטח לא זוכר שום דבר ממה שהיה לנו

כי זה היה מזמן , וזה היה קשר קצת מוזר.

אני מקווה שלא באמת שכחת אותי.

במשך שנתיים כמעט ראיתי את השם שלך בפלאפון,

ולא העזתי לשלוח הודעות, בטח לא להתקשר

שלא תחשוב שאני נואשת מידי
או שלא תבין אותי נכון,

אני מתגעגעת אליך ואני לא יודעת איך לומר לך.
אתה נגנב לי לפעמים למחשבות

תוהה מה עם חייך
איפה אתה היום.

מעדכנת אותך שאני כבר לא באילת
ולא במערך של חיל האוויר יקירי,

בדיוק השתחררתי לפני שבוע ואני טסה בקרוב.

אני טסה לאן שקבענו לפני שנתיים

אני לא מוותרת על זה.

אני חושבת שאולי גם טיול לבד יעזור לי קצת.

בכל מקרה, אני מגיעה למרכז

בעוד יומיים

אם תרצה להיפגש ולראות אותי אחרי שנתיים

זו הזדמנות מצוינת.

תגיע לשם?

מחכה לך,

שלך, שירן."

זה היה רק חלום.
תוהה אם אני בכלל נכנס למחשבות שלך

את יפה מתמיד.

לא שוכח אותך

אבל גם לא זוכר במיוחד

היינו כלום ובכלל לא היינו.

אי אפשר בכלל לקרוא לנו במושג אחד

את יכולה לשאול איך נזכרתי בך

אבל אין לזה הסבר

הצבא הזכיר לי אותך.

תוהה אם את יודעת שנפגשנו בלי שידעת?

או שידעת שזה אני?

ככה זה עובד שמתחילים תקופות חדשות, הישנות קופצות

מנסות להזכיר דברים ששכחת שם

לפני שהן נסגרות, כמו סימניה בספר שסיימת.

חוזר לחלום

אולי בחלום הלילה אציל את העולם.