כדי להצדיק את אי צדק, הסוציאליסטים הלאומיים עד היום חוזרים על הטענה הישנה למה היה צריך לאורך מלחמת העולם השנייה לקחת את נכסיהם של היהודים ולשלוח אותם לתאי גזים; כביכול היהודים היוו רק 4% מהאוכלוסייה של סלובקיה, אך היה ברשותם 39% מהרכוש של הכלכלה של המדינה. נסתכל על הטענה הזו יותר במפורט.

למה החלוקה לא חשובה ?

 "בשמחה הייתי מתעלם מאנטיסמיטיזמוז, אך אתם יודעים היטב כי מספר היהודים שהיו לפני המלחמה בסלובקיה היוו 4% מהאוכלוסייה ו- 39% מהרכוש הכללי היה שייך להם. ברור לי שעבורכם עבודה זו מראה על חריצותם, אך לי כסלובקי זו תוצאה של ניצול..." מילים אלו כתב במייל בחילופי דברים, סוציאליסט לאומי סלובקי, אשר החליף מחשבות  עם Fodor Gal. את העיקר מן חילופי הדברים הייחודיים, פרסם גל בבלוג שלו.

זה נראה כטענה מעניינת. אך במה יש כאן בעיה? להסיק מסקנה מרחיקת לכת, שאיזו קבוצה יש לה חלק כזה או אחר בריבוי, ויחד עם זה ברשותה כך וכך רכוש, יכול בקלות להטעות. קבוצות אנשים אפשר לכנות בכל סוגי שמות. אפשר בקלות לקבוע כי 10% מן האנשים עם השכלה אקדמאית גבוהה, ברשותם שני שליש מהרכוש של המדינה. מה צריכים מזה להסיק? כי קיים ניצול של אנשים עם השכלה גבוהה על אלו בעלי השכלה נמוכה יותר?

אז ניקח כעת את רכושם של בעלי השכלה גבוהה כדי להבטיח חלוקת רכוש  צודקת יותר? ונשלח אותם לתאי גזים, כדי להבטיח חלוקת רכוש צודקת יותר? נדמיין לנו כפר או עיירה במזרח סלובקיה של היום, אשר בה מהווים את האוכלוסייה שני שליש רומים (צוענים). יכולים אולי לקבוע, שהשליש מן האוכלוסייה אשר לא רומית, ברשותם 3/4 מהרכוש. יכול להיות שזה בגלל שאוכלוסייה הלא רומית היא חרוצה יותר? או אולי בגלל שהלבנים מנצלים את הרומים? ואם העשיר ביותר בעיירה הוא בעל מרזח, שאצלו הרומים שותים כבר מתחילת החודש את המשכורת שלהם; זו בעיה של בעל בית המרזח של הלקוחות שלו? אולי השתמש אי פעם בעל המרזח בכוח, כדי להפוך את הלקוחות שלו לאלכוהוליסטים? התנפל עליהם בפינת הרחוב, קשר אותם ושפך לגרונם בכוח משקה כדי שיהפכו לאלכוהוליסטים? או שמא הם התרגלו לבוא מרצונם החופשי ובהכרה מלאה?

היהודים השתמשו בהשגת הרכוש ברמאות או בגניבה?                                        

השאלה, כמה רכוש היה ליהודים או לקבוצה אחרת, אינה נשאלת. השאלה היא: האם השיגו אנשים אלו את רכושם בהגינות? במילה "הגינות" אני מתכוון: על בסיס יוזמתם, חריצותם, מוסר עבודתם ובמסגרת הסכם בין אנשים חופשיים ואחראיים  באספקת סחורות , או שירות , אשר להם יש דרישה וכדומה, או האם השיגו את רכושם בצורה לא הוגנת, כלומר השתמשו בכוח, בגניבה, שוחד פוליטי או ברמאות שותפים במסחר?

בכל קבוצת אנשים נמצאים אנשים טובים והגונים, אך נמצאים גם אנשים רעים ומושחתים ! 

בוודאות מוחלטת נמצאו בין היהודים (בטח נמצאים גם היום), פושעים, מושחתים ורמאים. אך אם היו בודדים כאלו, היו צריכים לטפל בהם במשטרה ובבית משפט כאנשים בודדים, ולא להעניש את כל הקולקטיב (קבוצה). משרדי ממשלה ברחבי המדינה לעולם לא פעלו לטובת היהודים, במיוחד בתקופת קיומה של אוסטרו – הונגריה, או בתקופת קיומה של סלובקיה הפשיסטית.

אז למה ומדוע היה ליהודים חלק כל כך גדול בכלכלה הסלובקית? במרבית מהקרים מדובר בתוצאה של יוזמה, חריצות וזריזות. היזמים היהודים פשוט עשו את מה שעושים כל היזמים המצליחים והחרוצים בכל תקופה. לדעת להכיר הזדמנויות שוק, לספק סחורות ושירותים שבהם הייתה דרישה והייתה להם חריצותם להפוך לעשירים.

דוגמה טובה היא מהלך של משפחה יהודית בשם וינטר, אשר היא ויזמים יהודיים אחרים התעשרו. הם בנו והקימו את מרחצאות Piestany . אף אחד ממשפחת   Erdoyov ההונגרית, אשר ניהלו את מעינות המרפה לפני כן, לא מנע מהם לנצל במלואו את הפוטנציאל הטמון בפיתוח מעינות Piestany. אך את הזדמנות השוק במלואה הכירו אז משפחת וינטר. הם הקימו בתי מלון, וסביבם רשת שלמה של שירותים, ברמה הגבוהה ביותר. בקיומה של הרפובליקה בצ'כוסלובקיה, באו למרחצאות לנוח גם מהרדז'ה מהודו. משפחת וינטר הבינו שאת הכסף הגדול יעשו כאשר מהמרחצאות אשר היו בילוי מפואר לעשירים, יאפשרו כניסה להמוני אנשים. בדרך זו, התחילו להשתמש במרחצאות גם פועלים. אולי לא צריך אפילו להזכיר שהמפעילות שלהם לא נהנו רק הם עצמם, אלה גם אוכלוסייה  לא יהודית של העיר Piestany  וגם הרבה עובדים לא יהודיים שהועסקו ע"י משפחת וינטר.

נצלן יהודי ובעל בית מרזח יהודי!

הסלובקים לא היו עניים בגלל שמשפחת וינטר ויזמים יהודיים נוספים היו עשירים. עוני וחוסר, הוא מצב טבעי. ערומים באים אנו לעולם ומ"כלום" נוצר "משהו", שמגיע עם עבודה, יוזמה וחריצות. העשירות של היהודים הייתה תוצאה יותר של זריזות ולא תוצאה של "ניצול" סלובקים.

כך מעיד גם גורלם של עסקים שעברו אריזציה (העברת עסק יהודי לפי החוק לידי נוצרי). חלק גדול מן העסקים של היהודים "שנרכשו" ע"י הסלובקים, לא צלחו לשרוד ופשטו את הרגל, כי הסלובקים לא הבינו שכדי לנהל עסק צריך גם ידע בניהול וגם רצון לעבוד.

היהודים שירתו את הסלובקים כתירוץ לחסרים שלהם. למשל אגדה על נצלנים יהודיים, בעלי בתי מרזח יהודיים, אשר שפכו לסלובקים יראי אלוהים אלכוהול  לתוך גרונם עד שלא גמרו לשתות את הגרוש האחרון בכיסם. אז כמו היום, אף אחד לא הכריח אנשים לפנות לחברות פיננסיות מפוקפקות ולקחת הלוואות אשר לא יהיו מסוגלים להחזיר, לא הכריחו אותם גם קודם. וגם לגמרי ברור שבעבר אף אחד מאבות אבותינו לא הכריח אותם לשתות עד אובדן הכרה והשאירו אצל בעלי מרזח היהודים את רוב משכורתם.

רק כדי להזכיר, היהודים עוד בימי הביניים נדחפו למקצועות החופשיים. דווקא בהכרזות של מלכים נוצרים והאצולה, כאשר עיקר הייצור היה קשור לאדמה, ליהודים אסור היה לרכוש אותה. אך עם תחילת הפיתוח התעשייתי, קיבלו היהודים את החשיבות שלהם. אחדים מן המתריעים הלאומיים, ייעצו לעם הפשוט, שאל להם לחפש תירוצים בהאשימם את היהודים, אלא עליהם לקחת מיהם דוגמה אישית. במיוחד כאשר מדובר על אלכוהוליזם שהתפשט בעם. למשל כומר אנגלי בשם יאן ליצ'ק בספרו "סלובקיה ותרבות" מצטט מאמר חריף במספר נושאים, אשר יצא לאור בשנת 1913 ופרסם קול קורא לאומי: "ראיתם פעם יהודי שיכור? לא! יהודי לא שותה ובמיוחד לא שותה אלכוהול וזה סודו הגדול להצלחתו האדירה. ליהודי יש שכל, כי הוא לא שותה. יהודי הוא בריא וחייו ארוכים – כי שתיה לבריאות בטח לא עוזרת. ילדיי יהודים, לומדים היטב ויוצאים מהם מלומדים ואנשים עם תוארים, כי ילדיי היהודים לא נולדים בזלילה ושתייה. יהודי מתעשר, כי הוא מודד לכם אלכוהול ואתם את רכושכם גומרים בשתייה".

תורגם מעיתון סלובקי פרודה ע"י שינפלד שמחה.