
|
| 8/2014
חוויות בגללך אני כבר חודשיים לא מוצאת את עצמי. חודשיים אני מטיילת, מגלה מקומות. בגללך ובזכותך. היית נפלאה, היית מדהימה. את עדיין. ובכל זאת, פגעת בי. מאוד. ועכשו, בגללך ובזכותך, אני אוספת חוויות. חוויות שליליות, חוויות חיוביות. חוויות שלאחד ישמעו נוראיות, לאחר ישמעו חלומיות. חוויות שמעצבות אותי מחדש, משנות אותי, מפסלות אותי. כאילו התרככתי מעט ועכשו אני מעוצבת מחדש, רק שחומר הגלם הוא אותו החומר בדיוק. הכאב שהיה בתחילה הוחלף בכעס, שהוחלף בתסכול, שהוחלף בבילבול, שחזר לכעס. עכשו אני כועסת, עכשו מותר לי לשחרר את מה שהצטבר. לא בכיתי בגללך, אפילו לא פעם אחת. הבטחתי לעצמי שזה לא יקרה, וזה לא קרה. ואני לא יודעת אם הדמעות של עכשו הן דמעות בגלל ששתיתי יותר מדי, או בגלל שהחוויות עושות לי רע, או בגללך. ובגלל איך שפגעת בי. ובגלל הכעס שהצטבר. ואחרי הכל את עדיין נפלאה, ואני לא באמת כועסת, פשוט פגועה.
| |
|