אישה מטושטשת

וקצת מבוישת

מצמיחה כנפיים

כדי לעוף לשמיים

כמה עוד תצטרך לחכות

עד שתוכל לראות ולגלות

את כל האהבה שיש בתוכה

את כל הדאגה שהיא מחזיקה

והיא אינה מבינה ואינה יודעת

אבל היא כן מנסה ובעיקר שומעת

מוסיקה מלפני כמה מאות

לה רקדו אצילים ואצילות

חייה אינם קשים בבסיסם

אך לכל אדם קשיים ולא סתם

לפעמים היא צריכה דקה כדי לנשום

עמוק עמוק, למלא בחום

ובינתיים היא כותבת את הספר על עצמה

ונגמרים לה כל החרוזים.