אני שונאת אתכם
שונאת
שונאת
שונאת שונאת שונאת
הכי שונאת שאפשר
יותר מכל דבר בעולם
ככה אתם הורסים לי את העתיד
בשניה
בלי לשים לב
כי מה אכפת לכם!
אתם יושבים במשרדים ממוזגים
מדי רבע שעה יוצאים להפסקת סיגריה
שבוזים מהתחת
כן
מהתחת השמן שלכם שיושב על היום על כיסא במשרד שלכם
אולי אתם ממורמרים שנתקעתם במשרד הזה אז אתם עושים דווקא לכל מי שכן יש את האפשרות
אבל די
בשנייה אני יכולה להביא פטור רפואי וביי ביי צבא
או אפילו להתגייס לדעאש!!!!!! (לא)
אבל די
נמאס לי
אני כבר ימים ושעות אתכם בטלפון, במייל, בדואר, בפייסבוק, בטוויטר, בפקס, אפילו שלחתי יונת דואר.
אבל אתם לא שמים זין
לא אכפת לכם
ובגללכם גם אני אסבול במשך שנתיים וארבעה חודשים
ולמה??
כאילו,
למה.
תראו,
התחלתי לדבר כמוכם.
אני משתמשת במילים כמו "כאילו" ו-"שמה זין"
לקחתם ממני את החופש
לקחתם ממני את הלהיות נערה בכיתה י"ב שמתרכזת בלהצליח בבגרויות ובלבלות עם חברים
זאת המשמעות של להתגייס לצה"ל?
לוותר על הכל?
סליחה,
אבל אתם ממש לא ה"מיטב".