"אין לי זמן"

"אני עסוקה מדי"

"ואו, את פשוט לא מבינה כמה אני עסוק"

אני פשוט שונאת שאומרים את זה.

זה פשוט מתנשא בעיניי, אני אפילו לא יודעת להסביר את זה.

וכשלי אין זמן, מה שקורה הרבה לאחרונה, אני לא אומרת את זה ככה.

אני פשוט אומרת מה אני עושה.

למה צריך להשתמש בקודים?

למה צריך להגיד משהו חסוי שמרגיש בעיניי האדם השני מתנשא?

איכס.

אבל לאחרונה אני די עסוקה אז זה דווקא נחמד להראות לאנשים שיש דרך אחרת לבטא את אותו הדבר בדיוק בצורה קצת פחות מתנשאת.

כיתה י' זה קשה.

ואני חושבת שהחיים קצת נתקלו בי שעכשו אני לא נכנסת לפה יותר.

וזה לא ש"אין לי זמן", בעיניי לכל דבר אפשר לפנות זמן ותלוי בחשיבות.

אלא זה שפשוט אני פחות צריכה את זה. אני מתבטאת הרבה גם מחוץ לבלוג החמוד שלי.

אז ננסה להתראות בלוג אבל לא מבטיחה כלום!

סיימתי חטיבת ביניים, סיימתי את השנה הזאת, סיימתי את כיתה ט'.

ולא חשבתי בכלל שבסוף אני אבכה.

כל כך חיכיתי לסוף, שאוכל לצאת לחופשי,

ופתאום הבנתי שאני לעולם לא אחזור לשם יותר ולא אהיה עם הכיתה שלי, עם החברים שלי.

ואולי אני אוהבת אותם פתאום בגלל שזה הסוף? ומנסים להיות נחמדים?

בכל מקרה, בכיתי. והרבה. וחיבקתי את כולם והיה קשה.

ואני מאחלת לכל אחד ואחד בהצלחה.

אוהבת.

(עדיין קשה לי להאמין שזה נגמר, 3 השנים המשמעותיות האלה)