היה הייתה נסיכה, היא חיה בממלכה מרוחקת והייתה ידועה בשמה - הנסיכה המפונקת.

הנסיכה המפונקת הייתה האהובה על כל. 

כולם בממלכה חשבו שהיא מקסימה ומתוקה ואף אחד לא שם לב כשהיא הייתה מתפנקת.

כולם חוץ מאחת. אחותה של הנסיכה.

לנסיכה היו שלוש אחיות. 

אחיותה של הנסיכה התנהגו אליה כמלכה והביאו לה שלל מתנות והפתעות ואף אחד לא היה מתלונן. כשהנסיכה רצתה דבר מה, הייתה היא מבקשת ומיד מקבלת.

אך אחותה של הנסיכה ידעה שכולם מגזימים, שהנסיכה היא לא יותר מאשר ילדה קטנה ומפונקת ושהסיבה היחידה שהיא מקסימה לכולם זה כדי להפיל אותם בכישופה עד שהם מאבדים את רצונם האישי ומגשימים את כל רצונותיה.

יום אחד, הנסיכה עברה את הגבול.

אחותה של הנסיכה עסקה בדבריה כמו בכל יום, סובלת בשקט מפינוקה המוגזם של הנסיכה. ופתאום הנסיכה באה בדרישה ״הביאי לי את חדרך.״ 

אחותה התנגדה בכל תוקף וזעמה, אך ללא הועיל. המלכה פסקה ואמרה שהנסיכה צריכה לקבל את מבוקשה ובעל כורחה אחותה ויתרה על חדרה.

במשך ימים ולילות אחותה של הנסיכה התהלכה בטירה בחיפוש אחר פתרון. לאחר שבועות רבים החלטה גמלה בליבה. הגיע הזמן להרוג את הנסיכה.

המחשבה הייתה קשה אבל היא ידעה שזהו הפתרון היחיד. הפתרון הסופי שיתקן את המצב.

בלילה השמונים במספר לגניבת חדרה התגנבה אחותה של הנסיכה לחדרה הישן, בו היא מצאה את הנסיכה ישנה בשלווה על מיטתה.

בשקט בשקט היא כרעה למרגלות המיטה ובעדינות טיפטפה לפיה של הנסיכה שלוש טיפות רעל.

הנסיכה לא התעוררה מעולם.

אין תכלית לדבר הזה. אני סתם מתוסכלת בגלל אחותי הקטנה~ XD