בהתחלה חשבתי שפשוט הפסקתי להתגעגע, שכבר מתחיל להפסיק להיות לי אכפת והרגשתי אשמה

ואז הבנתי, שזה לא שכבר לא אכפת לי.

שבעצם מרוב שאני מתגעגעת כל הזמן, זה כבר הפך להיות שגרה. המוח שלי כבר לא מזכיר לי שהוא מתגעגע, הוא פשוט יודע שככה זה, ושזה לא ישתנה.

שזה לא שאני לא מתגעגעת, שזה פשוט שאני כבר לא זוכרת איך זה בלי להתגעגע.