שרעפים

"לעצום עיניים". עוצמת עיניים, שוכבת על המיטה, הבטן העירומה נצמדת אל הסדין.
"לדמיין". ומיד הפנים שלו עולות, והגוף שלו, כאילו עוטף אותי, בליטופים הכנים שלו, העדינות בקצות האצבעות שלו, מחוספסות על הפיטמות הזקורות.
הרגליים שלו כמו חובקות אותי, ואני גוהרת מעליו, רטובה.
מסתובבים. שתי אצבעות נתחבות פנימה, מחליקות על הבטן. הגב מתקמר, האצבעות נרטבות, העדינות שלו.
מסתובבות, במעגל, מלטפות את הדגדגן. מהר. מהר יותר.

"לדמיין".

המוזיקה ברקע, כבדה פתאום, הכל כבד. פנים אחרות עולות, בהירות, והמבט המוכר שלהן, קרוב אל פניי, כועס.

זה נגמר,

רטובה,

רטובות העיניים,

הוא אפילו לא אהב אותי באמת.