אשמת הכוכבים של טימותי.

הדרך בה אתה מתגלה אל דברים שלא חשבת שקיימים בתוכך היא קצת מוזרה.

כמו החוסר-הרגשה ברגליים כשאתה שומע את אמא שלך בוכה בטלפון בלילה; "הילדה שלי משוגעת" 

וזה כואב. כי אני לא. ולא התכוונתי לגרום צער או כאב.. אני לא התכוונתי. 

או כמו ההרגשה הזו שאתה ממש רוצה לדבר עם אותו האדם, כי זה חשוב. 

ושאתה שומר בתוך חדר חשוך במוח שלך את כל הדברים שהוא אמר לך אז

ומבין שלקחת על עצמך את כל האשמה,

אתה עדיין לוקח.