אשמת הכוכבים של טימותי.

וזה פשוט לעבוד על הכל מהתחלה,

אותה ההתחלה, רק האמצע שונה. 

והוא מקבל אותי כמו שאני.

אני מרגישה שזו התחלה חדשה. 

וזה השינוי החד הזה בין בכי של שמחה לצחוק.

ואני מקווה שמכאן יהיו לי יותר שאיפות, אני מקווה. אני רוצה. 

בינתיים אחת השאיפות שלי היא להתחיל להתקדם בבית ספר אחרי מעל חודש שלא הייתי נוכחת

אז זה להשלים את החומר במשך כל פסח באופן די אובססיבי.(טוב טוב, אינטנסיבי!)

אבל שיהיה,

אני שמחה.

גם אני אוהבת אותך כמו שאתה.