האמת שרציתי לכתוב כבר מזמן פשוט תודה...תודה למזל שכן יש לי בחיים.
להודות על משהו, זו לא רק הכרה למישהו מסויים. זו הכרה בשמחה בינך לבין עצמך, והדגשה על כך שטוב לך, דבר המגביר עוד יותר את ההנאה או השמחה.
אז פשוט רציתי להודות לכל האנשים הטובים שמסביבי. אולי אני נראית כמו עוד בלוגר מדוכא שרק מלונן ורוצה למות, אך למעשה אינני כזאת. אני אוהבת את החיים שלי ואני חושבת שיש בהם הרבה טוב והרבה אנשים טובים. לא משנה עד כמה היחסים שלי עם המשפחה שלי רופפים, אני יודעת שהם אוהבים אותי ותמיד יהיה לי לאן ללכת. שהם תמיד יתמכו בי אם יהיה לי קשה. יש לי כל כך הרבה חברות וחברים טובים...באמת, יש כל כך הרבה אנשים טובים שמוכנים לעזור. יה לי חברה נהדרת ונפלאה שהחליטה לעזור לי בהמון דברים, ואף הביאה לי סכום כסף לא קטן. זה קשה מאד לקבל דברים מאחרים, ונכון המשפט שאומר שצריך לדעת גם לקבל. זה בהחלט עזר מאד...ואני אסירת תודה. חברה אחרת שלי הביאה לי טלפון סלולרי...היה לי אחד ממש דפוק, שהסתובבתי איתו כבר מלא שנים..למעשה זה היה הטלפון הראשון שקניתי. אז היא הביאה לי סמסמונג גלקסי 4, או משהו כזה..טלפון באמת טוב. היא קנתה חדש, ובמקום למכור את הישן, היא החליטה לתת לי אותו. זה באמת...פשוט לא ידעתי איך להגיב. רציתי לשלם לה עליו לפחות חלקית, ואז הבנתי שאין לי אפילו סכום חלקי עבורו. היא ביקשה שפשוט אקבל את זה, היא החליטה שככה היא רוצה לעשות. באמת שאין לי מילים לתאר את ההרגשה העילאית שלי לגבי המעשים האלה...השבוע חברה אחרת שלי, ראתה שאין לי תיק נורמלי, והיא החליטה להביא לי תיק שלה שהיא לא משתמשת בו. תיק מאד טוב, של החברה הזאת עם "הפלוס" או מה שזה לא יהיה..במצב נהדר, ומאד איכותי. באמת באמת שזה שימח אותי נורא. אני גם אסירת תודה עצומה לידיד טוב שלי, שעוזר לי בהרבה מקרים...אבל לצערי אין אני יכולה לומר בלב שלם שהוא עושה זאת לחלוטין רק מכוונות ידידות. ולצערי, לאחרונה היחסים ביננו קצת הוחמרו...לא שקרה משהו, פשוט אנחנו מדברים פחות, וזה מאד עצוב לי.
כמובן שאם אתחיל לומר את כל הדברים הטובים ש"הוא" עושה בשבילי...זה בכלל לא יסתיים ( "הוא" זה למעשה זה שאני יוצאת איתו, והגבר היחיד בעולם שאיכשהו אני לא ידידה שלו, עדיין קשה לי לקבל את זה...) הוא פשוט נהדר, ובהחלט אין לי מילים.
אז רק רציתי לומר תודה ענקית על זה שבני אדם יודעים להיות כל כך טובים, זה מעורר בי אושר עצום.
ובכן כל הדברים האלה הסתובבו בראשי כבר הרבה זמן...
לצערי אני כל הזמן עייפה, חוזרת מאוחר הביתה ותמיד יש לי מלא מה לעשות. גם עכשיו אני צריכה ללמוד למעבדה ולסיים דוח, אבל הבנתי שאני לא בדיוק יכולה להתרכז...בגלל כל המחשבות, וגם בגלל שאני מבינה שאני מתגעגעת, ולא מבינה את התגובה שלי לזה..
(אגב, כן אני עדיין מתחלחלת כשאני חושבת על סקס..[על זה שהוא למעשה מתייחס אלי אישית, לעזאזל. עדיין לא מאמינה.] השבוע היה לי מחזור ולא הרגשתי "מאויימת", וקיימת בי הרגשה לא ברורה שאני רוצה לא לראות אותו גם שבוע הבא...כנראה שזה בגלל זה. אני נלחמת בכך, אבל האמת שקשה לי להילחם בכך כשאני לא לידו. כשזו רק אני והמחשבות שלי, הן בהחלט מנצחות בקרב הזה. ואז הגעגוע נשאר כלוא במלונה..)
"הוא" כותב לי כל יום בווטסאפ.
אנחנו לא מדברים בטלפון כי שנינו שונאים שיחות טלפון..אבל הוא מקפיד כל יום לשאול לשלומי בווטסאפ. למען האמת אולי הוא גם מנסה לפתח שיחה, ומשום מה אני כל הזמן לא זורמת...מרגיש לי מוזר לדבר איתו יותר מדי. אתמול למשל, בכלל לא עניתי לו. את התשובה שלי כתבתי רק היום אחר הצהריים. וגם אז קטעתי את השיחה. אני לא יודעת למה אני עושה את זה..
ביום ראשון דיברנו די הרבה בווטסאפ, כי הגיע מעיל סופטשל שהוא הזמין בשבילי. אז יצא לנו מן דיון..אני זוכרת שרציתי להוסיף משהו אחרי שהשיחה כבר דעכה, ואז הבנתי שזה בכלל מוזר ולא טבעי לי לדבר איתו. לא יודעת מה עובר לי בראש, כי אז ציינתי לעצמי "טוב למחרת לא נדבר בכלל." כביכול לכפר על הייתור שנוצר? אין לי שמץ...
אני מבינה שאני מתגעגעת. ובוא בעת אני יודעת שלא נתראה השבוע. חמישי הבא יש לי בוחן בביוכימיה, ואני ממש חייבת להשלים פערים בשבת הזאת. אם הוא יגיע, אני ממש לא אלמד. נכון שיכולות להיות אלטרנטיבות כמו סתם להיפגש בערב ולצאת לאנשהו, אבל אני לא רוצה שהוא ייסחב עד כאן רק בשביל זה. מלבד זאת, אני באמת חייבת ללמוד, ואני מודה בפני עצמי שאני משתדלת לא לחשוב עליו. אולי זה הסיבה לכך שאני מנסה להימנע משיחות איתו...
טוב, הוצאתי את זה מהראש שלי, אלך עכשיו לסיים את הדוח ואולי סוף סוף אלך לישון. אני מתה מעייפות.
לילה טוב
כינוי:
DSO29
בבלוג זה
בכל הבלוגים
