אולי הפעם אני כן

אני רוצה לכתוב וסוף סוף יש לי זמן אז הלכתי להתבודד פה מול הנוף, רק שכחתי אוזניות אז זה התירוץ שלי לפוסט הרהוט שנכתב כאן אך נמחק לפני שניה כי לא הייתי מרוצה ממנו. 

אסכם אותו כך: כורח המציאות אני כבר פחות מאמינה במערכות יחסים, במונוגמיה ותוהה אם בכלל מאמינה באהבה מהסוג הזה. כורח המציאות, הקשר שלי עם החברים שלי הרבה יותר חשוב לי ומשמעותי לי מכל קשר אחר שאני מסוגלת לדמיין כרגע. 

ובכל זאת, בא לי מישהו לסמס לו עכשיו במקום לשבת עם עצמי בשמש, מול הרוח, כותבת ומוחקת מילים מהאייפון.