הפעם הראשונה שהוא גרם לי להרגיש אישה הייתה בערב שישבנו יחד על הבר, לפניי שנה וארבעה חודשים. זו הייתה פגישה ראשונה אחריי שבועיים בטלפון. הוא הזמין אותי לזוג צ׳ייסרים של ערק, ועוד באותו הערב יכולתי להמצא בתחתונים בחדר שלו בבית של ההורים, נערה אמנם-אבל מרגישה אישה.
הפעם השניה הייתה כבר אחריי כמה וכמה פגישות, בשיחת טלפון שסגרה את העניין סופית (נכון לאותה התקופה). מיררתי בבכי בבית, אז גם נפתח הבלוג הזה אגב, וחברה צלצלה אליי ואמרה שאין לי מה לבכות כי אנחנו הולכות לקניון. קניתי בגדים ב-450₪ ואכן לא בכיתי בגללו יותר.
הפעם השלישית והמוצלחת ביותר הייתה אתמול. הוא הזמין אותי לבוא אליו, אחריי שבפעמיים האחרונות שנפגשנו התנשקנו וכו׳. אפילו ציין את שעת החזרה של השותף שלו, כדי שנוכל להיות לבד. קיבלתי החלטה שלא בא לי לשכב איתו, אבל כן את כל השאר. בחישוב מדוייק וזהיר, הגעתי, ישבנו קצת, דיברנו ועישנו, ובדיוק ברגע בו התחממו העניינים סידרתי את הטרמפ שלי חזרה הביתה. אבל גם גרמתי לו להבין שלא שכבנו בגללו, ושאני כועסת עליו והוא התנצל.
תהיה: האם אני יותר ביצ׳ית או יותר גאון?