אין לך אלוהים אבל יש לך כאב ראש

קשה לי פחות ממה שחשבתי,

אבל אולי אני עדיין בשלב ההכחשה ומחכה שיחזור.

אני רוצה להגיד "חשבתי שהוא אוהב אותי", כשבעצם ידעתי את האמת לאורך כל הדרך - אין לו את היכולת לאהוב מישהי כמוני.

כנראה שבאמת לא התאמנו (המשפט הזה גורם לי לבכות), אבל היה נחמד בהתחלה.

אני מקווה שזה תיקן אותי לפחות קצת, למרות הכל.

ביום שבת היה לי רגע אחד נורא מפחיד שבו באמת ובתמים לא ידעתי מה אעשה עם עצמי מעכשיו;

לא הצלחתי לחשוב על שום דבר - לא על הצבא, לא על העבודה, לא על המשפחה ולא על חברות.

הרגשתי שלא היה מוצא.

אני לא יודעת לגבי הצבא, העבודה מסיחה את דעתי, אבא חזר להיות מה שהוא תמיד היה בעיני וא' קצת הרס עם האבחנות שלו,

אבל החברות... אינן.

א' שלחה לי "מזל טוב" בוואטסאפ ביום ההולדת, ובהתחשב בחברות ארוכת השנים שלנו (מכיתה ב'), זה לא ממש נחשב. מאז אפשר לומר שלא שמעתי ממנה יותר.

נ' נבלעה בתוך מערכת היחסים שלה.

ל' לא באה גם כשביקשתי סליחה על מה שאני עשיתי לה והודיתי שאני זקוקה לה שתבוא.

נ' אפילו לא טרחה להרים טלפון כי היא עסוקה מידי במשהו רגשי משל עצמה.

האמת דיי כואבת.

לעומת זאת, ש' באה מאריאל בשבת בערב ובכתה יחד איתי,

וה' הזמינה אותי ליום ההולדת שלה ולאחר מכן לעזור לה לארוז וזה ריגש אותי ואני עדיין חייבת לידיד שלה התנצלות,

וזה מה שמחזיק אותי עם הראש מעל למים.

אני יכולה לחדש קשרים עם ידידים! מותר לי מעכשיו!

(וא' באמת בא והחזיק לי את היד במשך שעה וחצי כשנתתי לעצמי מתנת יום הולדת)

זה מחמם את הלב בצורה שחשבתי שלא ארגיש לעולם, שיש לי עדיין אנשים בחיים, שמוכנים לעשות דברים כאלה למעני.

האוסטרלי הזמין אותי לדייט ואמר דברים נורא חמודים בסגנון קומדיה רומנטית, אבל רק עכשיו התוודעתי לעובדה שקר לישון עם מזגן לבד, ואני רוצה לעכל את זה.

לא איבדתי שליטה בפרידה הזאת, וגם הצלחתי לעבור תיאוריה, וזה ממש עוזר לי כי ממש יש לי ראיות בידיים לכך שהחכמתי.

השבוע אני אמורה לקבל תשובה מאוניברסיטת ת"א, אם היא מקבלת אותי לשורותיה או לא, ואני אפילו קצת מצליחה להתרגש מזה.

אני חושבת שאצא איתו אם אתקבל, אני לא יודעת מי עוד יחגוג איתי.

יש לי עדיין את בקבוק המרטיני שאולי הוא החשיב כמתנת יום הולדת, ואולי גם זו תהיה דרך לחגוג (אני מקווה שעם ע').

אני רוצה שהקעקוע יחלים ואוכל לחשוף אותו לשמש ושהכתם הכחול שיש לי על הרגל בגלל העבודה יעבור ואז אני רוצה ללבוש משהו קצר ולנסוע לים.