אין לך אלוהים אבל יש לך כאב ראש

קהילה, יחידה, יחסים.

שלום בית אני מניחה שכבר לא יהיה - אולי רק מעין מלחמה קרה, ואני צריכה ללמוד להיות בסדר עם הרעיון.

לא כולנו זכינו ובורכנו במשפחה חמה ותומכת.

אבל תעשו לי טובה - אל תקחו צמחונית בת 8 שנים ל'מקום של בשר'.

הנפתי סוף סוף את הדגל האדום מול המפקדת שלי.

חצי שנה זה פרק זמן. כמה הוא משמעותי בתקופה של שנתיים? 

משמעותי מספיק. 

אני לא מוכנה להיות מכבת שריפות. אני לא יכולה להמשיך להיות נתונה ללחץ הזה - כואב לי כל הגוף.

ובסופו של יום' אני מרגישה את המבטים של החיילים.

ואז, הוא חוזר הביתה אחרי 17.

זה קשה ומעייף ואני ישנה פחות שעה בלילה בגלל שיחת הטלפון, אבל איך אפשר לנתק?

אני מרגישה את המאמץ המשותף שלנו - זאת הרגשה שלא זכיתי לה הרבה שנים.

המילים והמעשים - כולם אמת.

איך שהוא בא, עם הפחדים והזכרונות שלו, עדיין תמים.

ברור שאחכה לך, רק תבוא. 

לא פותחים עיניים. פה ושם נזרקת מילה על 11-3 אבל אני לא שומעת. 

כרגע זה 17 וזה מרגיש כמו נצח אבל כשהוא חוזר... הוא בא לקחת אותי.

והוא מביא אותי לחברים שלו ולהורים שלו, ולים.

והוא מעיר אותי, הוא מצליח.