אין לך אלוהים אבל יש לך כאב ראש

זה.

כואב לי תמיד לקרוא אחורה.

אבל זה כ"כ מצחיק להשוות איפה אני נמצאת היום ואיפה הייתי אז...

בכל פעם שאני חווה עצבים בלתי נשלטים אני מסתכלת על החפיסה של הגלולות, ומבינה שאני הולכת להיות במחזור שבוע הבא.

אז זה בסדר.

אני מוצאת את עצמי הולכת מהר יותר בימים האחרונים, ממש לא עומדת במקום.

זה כאילו אני מנסה להזיז את הזמן יותר מהר בעזרת הרגליים שלי,

רק שה-17 יום האלה יעברו מהר יותר.

ממחר זה רק עוד שבועיים.

כשחיילת שלך אומרת לך שהיא יוצאת עם מישהו 4 חודשים,

זה הישג.

העובדה שלא אכלתי 12 שעות בערך ואני עדיין שמנה היא קצת פחות.

עד מתי.