חיבקתי אותו, מסריח מאלכוהול אבל החיוך על הפנים שלו - חיוך מדהים.
מחבק אותי חזק, ואני מחזירה לו, אבל אני בקושי מכירה אותו, פעם ב באירועים.
החופה נגמרה, החתן והכלה בסלואו הראשון.
והוא, מתקרב לאשתו שלו, מושיט לה יד ומסמן לה להתקרב ולרקוד עם הזוג החדש.
חשבתי לרגע שהחיים שלהם סרט.
ישבתי ובהיתי בהם.
זוג, שנייה מגיל 40.
שני ילדים קטנים ויפים, מחייכים ומתרוצצים לכל עבר.
והאושר על הפנים שלהם.
והוא נתקל במבט שלי לרגע והייתי נבוכה.
הרגשתי שהוא הצליח לתפוס אותי, לכודה במחשבות ובקנאה,
והעיניים שלו שידרו שלעולם לא אהיה מספיק טהורה וטובה בשביל לחוות את החיים שלהם.
הנפש שלי לעולם לא תהיה ככ משוחררת, אני לעולם לא אקפוץ, ארקוד, אשמח על רחבת ריקודים.
ואני רוצה להיות הזוג השמח הזה כשאפילו חצי ממנו לא יכולה להיות.