רגע אני אתחרט על זה

וברגע אחד פגעת בי, כאילו מחצת לי את הלב והחזרת.

ואתה לא צריך לעשות הרבה בשביל שזה יקרה, וזו בדיוק הבעיה. 

הלוואי שתעלה לך המחשבה לפעמים, שגם לי יש רגשות, וגם אני צריכה אותך. 

קשה לי להבדיל בין אהבה אפלטונית לאחת שהיא לא.

איכשהו מה שמכריע בכל פעם מחדש הוא איזה קשרים חופפים אחד לשני,

ואיזה קשר נמצא למעלה, מנצח את האחרים.

האפלטוניות תמיד מנצחת אצלי, או הדרך שבה אני מגדירה אפלטוניות לא ממש טובה.

אבל יש כמה משבצות בלב שלי לאנשים מאוד מיוחדים, שאני יכולה לאהוב ללא תנאים.

אולי אני לא צריכה להגדיר את זה, אבל אני חייבת, כדי להגביל את עצמי.

האנשים האלו לעולם לא יאהבו אותי כמו שאני אותם, הם צריכים אותי, אבל חיי תלויים בהם.

ואני נותנת אהבה, וחום, והבנה כמה שאני יכולה, ואני לא מתעייפת, ויש אצלי מקום לככה הרבה אנשים.

אבל אני לא מצליחה למצוא אותם.

אני אוהבת להיות סמרטוט, זה מפיח בי חיים.

רוצה הדדיות? יש הדדיות צולעת.

רוצה קשר שכזה שיהיה מערכת יחסים אמיתית.