welcome to my life
this is my life |
| 1/2014
28.1.14
אני חושבת שהבנתי הרבה דברים,כמו זה שחיים רק פעם אחת?
לא שווה לאבד את החיים שלנו בגלל משו מטופש כמו המחשבה שלאפחד לא אכפת או שאפחד לא יהיה שם כי תמיד יהיה שם מישו גם כשנראה לנו שלא.
היום ביליתי את יומי בבית החולים "רוטשילד" ומן הסתם ברור שזה לא היה כיף.
למה ביליתי שם? כי ניסיתי להתאבד ואני לא גאה בזה ממש ממש לא.
ראיתי מבטים מאוכזבים וחברים שלי כעסו והתאכזבו שלא נתחיל לדבר על ההורים.
אני כל כך מצטערת על כרגע שחשבתי על זה בכלל,עזבו חשבתי הרגע שעשיתי מה שעשיתי .
ואני לא אשקר הכי בכנות אני לא מפסיקה לחשוב על זה ובכללי לא מפסיקה לחשוב,אני חושבת שאני לא אעשה את זה שוב.
זאת הייתה טעות וגיליתי מזה שאני כן חשובה לאנשים,מי אמר שמטעויות לא לומדים?
אני לא רוצה לריב עם אפחד יותר חיים רק פעם אחת ואני רוצה שכשאני אמות אני אזכור רק ורק דברים טובים.
אני חושבת שאני מתחילה להיות קצת יותר בסדר מבחינה נפשית עכשיו..
הייתי במלא שיחות עם רופאים,פסיכיאטרים,פסיכולוגים וחברים וההורים .
הרגשתי משוגעת במיוחד בגלל שבתוך המילים פיסיאטר ופסיכולוג יש תמילה פסיכי זה נתן לי הרגשה שאני ממש ממש לא בסדר
אבל לצערי זה נכון אני לא בסדר..
אני מבינה שהם רק רוצים לעזור וזה בסדר יהיה בסדר..
גם ביקשו ממני מחר לא להגיע לבצפר אבל אני פוחדת להיות לבד כי אני פוחדת מעצמי
וממה שאני מסוגלת לעשות לעצמי,אני מעדיפה לבוא ולקבל תצרחות של הילדים שצועקים לי
פריקית ולהיות עם חברים שלי במקום להיות בבית ולחשוב מחשבות אובדניות.
אני מאוד רוצה לבוא לבצפר (חננה) ולמזלי אמא שלי מרשה כי אמרתי לה שלא כדאי לה להשאיר אותי לבד בבית.
אני מאמינה שאחרי יום גרוע בא לו יום טוב,לא?
ככה שאם היום הזה היה כל כך מגעיל אז מחר יהיה טוב אני אופטימית ונתפסת בלהאמין בזה ..
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
the dark girl