לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

welcome to my life


this is my life


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930




הוסף מסר

11/2013

לפעמים הכל זה רק הצגה,נכון?


אנשים משחקים אותה נחמדים כאילו הם באמת רוצים להיות חברים שלכם ואכפת להם ממכם נכון?
אבל רוב הדברים שאנשים עושים זה בשביל להשיג מאיתנו משוו יש לי אולי קצת חברים ואני לא מקובלת אבל יודעים מה ? לא אכפת לי .
אנשים הם דפוקים הם יודעים רק לפגוע אחד בשני וכן אני יודעת שבני אדם עושים טעויות אבל יש אנשים שעושים לנו הכל בכוונה.
אי אפשר לבטוח באף אחד ואין מישוו שבאמת יבין ולפעמים יש ניצוץ קטן של תקווה אבל אחרי זה גם הוא נהרס כי החיים חרא לא ככה?
אי אפשר לסמוך על אפחד שבאמת יבין וששואלים מה קרה או משוו אנחנו פשוט לא מצליחים להסביר אז אנחנו פשוט מחייכים וממשיכים הלאה כאילו לא קרה כלום אבל אז אנחנו חוזרים הביתה ונשפכים על המיטה בבכי,למה?
כי אנחנו לא יכולים להסביר לאנשים ששואלים מה עובר עלינו אם אנחנו לא מבינים את זה בעצמנו.
בזמן האחרון אני מרגישה שחור מבפנים הכל שחור ועצוב והכלבה שלי מתה לא מזמן וכולם עברו הלאה ואני מרגישה שנשארתי מאחור לבד באפלה לפעמים אני יושבת בגינה ומחכה לכלבה שלי שתחזור למרות שאני יודעת שהיא לא תחזור וכל התקווה שלי הולכת לה .
כל פעם שרע לי אנשים באים ושואלים אותי עם אני בסדר אני אומרת כן והם הולכים בכל זאת שהם רואים אותי עצובה הם שואלים עם אני בסדר בשביל שירגישו שעשו מעשה טוב לאפחד לא באמת אכפת מהרגשות שלנו כי בכולנו יש את הצד האפל הזה שרוצה להשתחרר להתבודד לו ולצרוח על כל ילד שמשחק אותה כאילו אכפת לו.
למרות שאני רק בת 14 אני מרגישה שלמדתי הרבה על החיים ועל האנשים שחיים מסביבי למדתי הרבה על ההרגשה האפלה הזאת שלא עוזבת אותי מבפנים מהפחד הזה שלי לעבור ליד בנאדם ולהוריד את הראש בגלל שאני פוחדת שהוא יגיד משוו על איך שאני ניראת שאני פוחדת שיקבלו אותי איך שאני וכן אני פוחדת מי זה אבל את מי אני אשתף?
חברה שלי שנה שעברה חתכה וניסתה להיתאבד וכולם קראו לה צומי אבל אני הייתי שם בשבילה למה אני מרגישה שאפחד לא שם בשבילי?
למה אני תמיד מסתירה את עצמי העצובה בפנים ומעלה חיוך מטופש חסר כל משמעות.
אני תמיד מנסה להיות החזקה אני תמיד מייעצת לחברות ועוזרת אבל שבאים לעזור לי אני מספרת בקושי משוו ממה שעובר עלי כי אני מפחדת להראות חולשה כבר נפגעת כי אנשים ראו שאני פגיעה שאפשר להוריד אותי ברגע שאני סתם עוד אחת שלא מצליחה לשתף את העצב העמוק והאמיתי שלה ורק כותבת אותו בבלוג בשביל לפרוק טיפה כי אני נואשת לפרוק את כל הכאב הזה שמחרפן אותי שמוציא אותי מדעתי  אני מרגישה כאילו שאני הייתי שם בשביל כולם אבל ברגעים שאני הכי צריכה חברים אפחד לא היה שם בשבילי וזה הרס אותי זה הרס אותי מבפנים ועכשיו אני כבר שבורה אני מרגישה שאני שבורה וכואב לי מבפנים עשיתי משוו לא בסדר שהם לא פה לצידי? אני באמת מנסה לשתף אותם במה כואב לי אבל זה פשוט לא יוצא ממני ואני מרגישה רק כאב כואב לי מבפנים והכל שחור כל כך ...
אז לפעמים איך שאנשים משחקים אותה אכפתים זה רק הצגה נכון? כי לאפחד לא באמת אכפת...
נכתב על ידי the dark girl , 29/11/2013 23:38  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 


אפחד לא מבין?


אני מרגישה פגועה ואני לא מבינה מה עןבר עליי כל הזמן אני עצבנית על ילדים וחברות שלי כל הזמן כואב לי הראש ואני פגועה מחברה אחת שלי שלא שמה עליי בכלל רק שהיא רוצה עזרה היא באה לדבר אז סוף סוף היא שמה לב ובאה לדבר איתי ואני?

אני מתחמקת ופוחדת משום מה אולי זה כי אני פגועה?

אני כבר לאדעת אבל אני מרגישה מוזנחת/ננטשת ....מה עובר עליי?
נכתב על ידי the dark girl , 12/11/2013 13:12  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , חטיבה ותיכון
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לthe dark girl אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על the dark girl ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)