לכל התגובות של הפוסט הקודם הגבתי, היה לי מה לענות ומה לומר - אבל תגובה אחת שהתחלקה לשלוש תגובות ("עברת את כמות התווים המותרת") לא קיבלה ממני תשובה, ולו אחת. ברגע שקראתי את התגובה הזאת, הבנתי שהיא אומרת ומדברת על כל הקשר ועל כל הדרך בה אני רואה הכל, ובעצם גם מראה את שתי הדרכים בהן אני יכולה ללכת.. בעצם יודעים מה? קראו בעצמכם :
soul provider
(האתר שלי) , 22:34 23/9/2013:
אחלק את התגובה שלה לכמה חלקים :
1. היא אומרת שאולי זה נכון, כמו שחלקכם הגדול אמרתם, אולי באמת הוא דפוק ולא ממש בעל רגש, ואולי סתם השתחרר לו בורג מהמערכת, אבל משהו שחשוב להבין זה ש : לא קל לסיים קשר - לא משנה כמה הצד השני בעל פאקים איומים, זה לא נוגד את זה שאהבה היא דבר בלתי צפוי שכרוך בללכת כנגד לכל הסיכויים עם הלב שלך, רק כי זו אהבה - פשוטו כמשמעו.
2. היא אומרת שנכון לעכשיו, עדיין יש לי שתי אופציות: א. לסיים עם שניר את הסיפור ולהמשיך הלאה עם כמה שזה יכאב, ב. או שאני ממשיכה איתו למרות הפאקים בעוד שחשוב לציין לי : שאני לא סתומה, לא התאהבתי בבנאדם שכולו פאקים - הרי זה לא ייתכן שלאדם יהיו רק פאקים, יש בו גם תכונות טובות .
(עכשיו עצירה רגע , בלי קשר לתגובה: זה שיש לו פאקים זה נכון, אבל זה לא מוחק את הדברים הטובים - כמו שהדברים הטובים לא מכפרים על הפאקים. כשבוחרים להיות עם אדם מסויים צריך לדעת מראש שאתה הולך לקבל אותו עם הפאקים ועם הדברים הטובים, כי זה מי שהוא.)
3. היא אומרת שיכול להיות שזה סתם היה רגע ממש דבילי מצד שניר שהוא שאל שאלה כזו ובלי קשר בכלל לרגש שלו. *
4. מפה לשם היא אמרה בעצם שלדעתה האישית, אני צריכה לנהל איתו שיחה פנים מול פנים, ואפילו הוסיפה שהיא מזדהה בדרכה האישית עם המצב. *
*וזה מה שקרה*
שלשום , נפגשתי עם שניר. אלה הדברים החשובים שהשגתי במהלך הפגישה :
הסיפור עם החברה הזו, שהוא אפילו לא נישק : הוא לא זוכר חצי מזה, הוא היה מסטול ברמות, והוא מעדיף שלא להיתקע אי שם בעבר כי כבר עברנו את זה, והוא מצטער שזה יצא בצורה כ"כ פוגעת, כשהוא לא התכוון אפילו.
רגש/ אין רגש : יש לו רגש, הוא לא יודע באיזו כמות - אם קצת או הרבה.
אתה מדבר עם בנות אחרות ? : מזה משנה מזה משנה מזה משנה (טוב צודק, גם אני מדברת עם בנים - משנים את השאלה ל:"האם אתה מדבר עם בנות ביותר מקטע של ידידות?" - לא אני לא.)
אני שמחה שהוא לפחות תמיד זוכר כמה זמן אנחנו מכירים במדויק , כאילו שאנחנו באמת בקשר רציני עם הגדרה והכל, לפחות זה מחמם את הלב.
עוד משהו במהלך הפגישה - אמרתי לשניר את התיאוריה שלי :
"לדעתי, אולי אתה צודק - אולי אני באמת מנתחת הרבה ומחפשת תמיד מקום להגדיר דברים, אבל לדעתי הפעם הבעיה היא בך. הבעיה היא שאתה מפחד ממחויבות , שכוללת בעצם אחראיות על הקשר שצריכה להיות הדדית כביכול, והיא לא כוללת רק את זה. מחויבות זה משהו גדול עם מעמסה ואולי זה מה שמלחיץ אותך - אני גם אביא לך דוגמא : כשהגדרנו את עצמנו היו לנו יותר ריבים והרבה פחות תקשורת וזה נגמר יחסית מהר, אבל עכשיו ופעם, כשהיינו בחוסר הגדרה אבל עם גבולות בקשר, בעצם יש פחות ריבים ויותר תקשורת גם מהצד שלך, וזה מתמשך יותר."
הוא ענה לי : "את אולי צודקת, יש בזה באמת משהו די משמעותי וגדול במה שאמרת עכשיו.. לא יודע, אולי זה באמת נכון."
ואני רק אמרתי לו, שהוא פשוט לא צריך לפחד ממחויבות באמת שלא. למרות שאני בעצמי לפעמים חוטפת רגליים קרות וחושבת על לברוח כי אני מרגישה חנוקה במערכת יחסים - כן כן קרה לי, אז אני יכולה להגיד שאני בעצם מבינה אותו.
בכל מקרה זה הכל, ועוד משהו חשוב שיש לי לומר : אף פעם לא צריך לשפוט לפי גיל. אני מכירה אנשים שאומרים "נו היא יותר קטנה מה היא מבינה" או "היא אפילו לא הייתה גרה במאה שלי, הזקנה הזו.. מה היא כבר יכולה להבין" - אף פעם אל תשפטו לפי גיל.
עובדה שאולי היא רק בת 13 אבל התגובה שלה גרמה לי להבין הרבה, ולחשוב על זה קצת יותר - ואם בחרתי את שניר, אני צריכה לקבל אותו איכשהו, וכשבאמת יהיה לי אומץ ורצון עז לסיים עם הכל בלי חרטות רק אז אני אסיים. חוץ מזה גם ממנו שמעתי כמה דברים, חלקם תומכים חלקם פחות, אבל בסדר - החיים ממשיכים ויש עוד הרבה דברים שאפשר להספיק לשמוע או לנצל מהקשר וכו'.
אגב, לדעתכם אני צריכה לשאול אותו עוד משהו ?
חג סוכות ב' שמח 