לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


כינוי: 

בת: 39





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2003    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2003

נמאס לי מהכל



 
מצב רוח: באסה
מוזיקה: Westlife - Unbreakable
 
כל כך נמאס לי מהכל. נמאס לי מהחברות הצבועות שלי, נמאס לי מק', נמאס לי מ"קיי", נמאס לי מכל הבעיות האלה שלא עוברות אף פעם... פשוט שום דבר לא הולך לי! אני מתה כבר לסיים תיכון שאני אוכל לעבור לגור בלונדון.
הנה מה שעבר עלי בשבועיים האחרונים.
חברה שלי (בלי להזכיר שמות - למרות שהיא בטוח לא תקרא את זה), שתמיד עזרתי לה כשהיא הייתה צריכה לדבר, אפילו כשזה היה על בסיס יומי, שאלה אותי אם אני יודעת איפה חברה שלי. כששאלתי אותה למה היא אמרה שמאז שהתרחקתי קצת היא התחילה להתגעגע אליה יותר. קצת הסבר על ההתרחקות - היה לי שבוע של דיכאונות בגלל כל מיני דברים שלא יכולתי לשמוע בעיות של אחרים ובטח שלא לעזור להם, אז אמרתי לה שאני עסוקה באותו הרגע. חברה אמיתית הייתה שמה לב שיש בעיה. אבל לא, במקום לשאול מה קורה איתי או אם אני בסדר כמו שאני הייתי עושה איתה כל הזמן היא פשוט תחפש לעצמה תחליף בשבילי עד שאני אחזור לעצמי.
ואני? לא ריחמתי על עצמי. אפילו התנצלתי. לא יודעת למה. לא הגיע לה התנצלות. אבל ככה אני, אני לא יכולה לשלוט בזה.
במשך השבוע - עדיין שום תגובה מטאז על האי מייל ששלחתי לו.
אתמול בערב - ישבתי וראיתי טלויזיה בכיף, פתאום ק' מתקשר. ק', שאחרי שחשבתי שהבהרתי לו אלף פעמים שאני לא מעוניינת להיות איתו כי יש לי חבר, עדיין לא קלט מה זה לא. חשבתי שהשיחה האחרונה שהייתה לנו עזרה, עובדה שהוא לא התקשר כבר שבוע. אז לא, זאת הייתה טעות. הוא לא התקשר בגלל שהוא היה באילת. ברגע שהוא חזר הוא דאג להתקשר אלי ולהגיד לי כמה הוא התגעגע. הוא אפילו רצה להיפגש אבל אמרתי לא. גם אם הייתי רוצה הייתי עייפה מידי.
אבל הדרך שהכי מפריע לי... הדבר שגם אם תקחו את כל הבעיות שלי ביחד ותזרקו לי אותם בפנים, בחיים זה לא יכאב כמו זה. הבעיה היא "קיי". הוא שפגע בי כל כך הרבה פעמים שעוד לא הצלחתי לשכוח. הלוואי שיכולתי להיכנס לו לראש ולראות מה הוא חושב. מה גרם לו לעשות את זה? מה הוא חושב על כל העניין הזה עכשיו? הוא עדיין זוכר אותי בכלל? אני רוצה להאמין שכן... אבל אם להיות ראליסטית כמעט בטוח שלא. תמיד הייתה לו את היכולת לזכור את הדברים שהוא רוצה לזכור ולשכוח מה שהוא פחות רוצה לזכור.
החלפתי חתימה... זה משהו שהכנתי. מה דעתכם?
 

נכתב על ידי , 23/7/2003 23:37  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



60,133
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDevil In Disguise אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Devil In Disguise ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)