מרגישה שהגעתי לצומת דרכים. צומת שנתקלתי בה בעבר, אולי אפילו הרבה פעמים.

מין נקודה כזו בה אני מאסתי לגמרי כל מיני דברים גדולים וכאלה שקצת פחות, אך עדיין לא ברור לי מהי הדרך הנכונה לפנות.

האם ככה זה צריך להיות, שדברים רבים ישארו בגדר אי הסכמה ולפעמים כעסים ועצבים, או שמא זה כבר קצת יותר מידי?

ובמיוחד כשאני מוצאת את עצמי באותה הצומת, מסתכלת לצד אחד בו אני ממשיכה באותו השביל בו אני פוסעת ולצד השני בו אני מוותרת על מצב קיים ומנסה להתחיל דרך חדשה, אולי קצת שונה, אולי מפחידה יותר, אולי מרתיעה יותר, אבל עם סיכוי קטן שאולי גם טובה יותר.

פתאום אני מגלה.... שהייתי שם כבר. אותה צומת. אותם חששות. אותם לבטים. אולי עם קצת יותר סיבות לנסות את הכיוון השני לשם שינוי, אך תמיד מוצאת את עצמי ממשיכה קדימה כרגיל באותה הדרך המוכרת.

והנה אני צועדת ונתקלת שוב בנקודה בה צריך לבחור.

מה יהיה הפעם?

בקרוב נגלה.

Here's to another "happy" holiday :/