מצב רוח: שמחה

מוזיקה: Clea - Stuck In The Middle

לפני שאני אתחיל לספר על יום רביעי אני רוצה להגיד משהו חשוב.

כמו שבטח שמתם לב אין לי כבר הרבה זמן לעבוד על ההזמנות, וכשכן יש לי זמן זה רק בסביבות 12 או 1 בלילה.

חשבתי על זה המון ובסוף הגעתי להחלטה - ברגע שאני אסיים את מי שנמצא ברשימת ההמתנה אני אפסיק להכין הזמנות.

למרות זאת, שני התחילה להנות מהעניין של ההזמנות, אז היא תמשיך להכין אותם כאן בבלוג, במקביל לזה שהבלוג יהיה בלוג רגיל שבו אני אספר על עצמי.

הבעיה היחידה היא ששני לא יודעת להכין בלינקיז, אז ברגע שנסיים את רשימת ההמתנה לא תהיה יותר אפשרות להזמין בלינקיז.

אני יודעת שזה מבאס והכל, אבל בקושי יש לי כבר זמן לנשום בזמן האחרון. כבר 3 ימים ברציפות שאני ישנה רק 4 שעות כל לילה.

בכל מקרה, בקשר לאתמול...

כמו שסיפרתי נסעתי אתמול לבאר שבע לאודישנים של כוכב נולד 2.

נכנסתי למלון פרדייז שבו היו האודישנים. נתנו לי טופס למלות ואז העלו אותנו לקומה שלישית. אחרי 10 דקות בערך הכניסו אותי לחדר עם עוד 4 אנשים וכל אחד שר בתורו. אחר כך ירדנו למטה וחיכינו שיקראו את השם שלנו להודיע לנו עם עברנו או לא.

מהרגע שסיימתי לשיר ידעתי שלא התקבלתי. בסוף הסתבר שצדקתי. האמת זה לא כל כך הפריע לי, אפילו יצאתי משם צוחקת.

כשיצאתי משם הלכתי חזרה לתחנת רכבת וקניתי כרטיס ללוד - חזרה לבית של אבא שלי. בזמן שחיכיתי לרכבת ידיד שלי, ניר, התקשר אלי.

התחלנו סתם לדבר, ואז שאלתי אותו בצחוק מה יקרה אם אני ארד בקרית גת (איפה שהוא גר) במקום בלוד, והוא אמר שסבבה, ובסוף החלטנו באמת שאני אלך.

נדלג על הרבה דברים בחלק הזה כי ניר עלול להיכנס לבלוג ולקרוא  אבל בסוף החלטנו שאנחנו ביחד.

קצת קשה לנו כי אנחנו רחוקים אחד מהנשי אבל ביום ראשון אנחנו נפגשים שוב בתל אביב ואחר כך בהזדמנות הוא יבוא לכאן לכפר סבא אז זה בסדר סך הכל

אין לי מושג מה עובר עלי אבל מאז אני לא מפסיקה לחשוב עליו. אני פשוט מסתובבת ברחובות עם חיוך מטופש על הפנים שפשוט מסרב להמחק.

עבר רק יום אחד וכבר אני מתגעגעת. טוב, רק עוד יומיים. נחזיק מעמד, לא?

אגב, שני פתחה בלוג חדש על עצמה. כנסו לבקר!