מצב רוח: אחלה

מוזיקה: Lara Fabian - Love By Grace

אתמול בערב ישבנו בבית - אני, לילך, דורון ולירן. דורון ולילך דיברו על התוכניות שלהם לערב - ללכת למועדון TLV בתל אביב. אני, שמועדונים זה ממש לא הקטע שלי, פשוט ישבתי והתעלמתי מהשיחה תוך כדי צפייה בטלויזיה. לא נעלבתי מזה שלא הזמינו אותי כי זה היה ברור מאליו שאני גם ככה לא ארצה לבוא. אבל למרות זאת, לילך, שפתאום הבינה שהיא תהיה שם לבד עם דורון וחבר שלו מייד קפצה וביקשה ממני לבוא גם. מן הסתם, אמרתי לא, אבל היא לא ויתרה והמשיכה לבקש שאני אבוא ואפילו לא ארקוד, אלא סתם אשב איתה בבר. בסוף הסכמתי.

אספנו בדרך את חבר של דורון - צ'יקו - שסידר לנו כניסה למועדון בזול.

כשהגענו לשם הלכנו לבר. אני ולילך לקחנו וודקה תפוזים בזמן שדורון התחיל לרקוד. אחרי הכוס השנייה כבר יותר זרמתי והתחלתי לרקוד גם אני.

אל תקחו את זה ככה, אני בטוחה שרובכם רוקדים כל הזמן במלא מועדונים שונים, אבל זאת הפעם הראשונה שלי במועדון ופעם ראשונה שאני רוקדת (חוץ מביסודי שזה לא ממש נחשב).

לילך ודורון, שהיו פעם זוג ונשארו במין מערכת יחסית פתוחה, התחילו לרקוד ביחד אז אני וצ'יקו שנשארנו לבד גם התחלנו לרקוד ביחד.

אחרי כמה שעות עברנו לחדר של המוזיקה השחורה, למרות שהעדפתי את ההאוסים.

נהיה כבר סביבות 3 בלילה ואני התחלתי להתעייף (היינו שם מ-10:30), אז אמרתי לצ'יקו שאני הולכת לנוח קצת. נשענתי על הבר וצ'יקו המשיך לרקוד לבד.

עוד מהחדר של ההאוסים רציתי לעבור לרקוד עם מישהו אחר, אבל לא מצאתי מישהו בסגנון שלי.

בזמן שנחתי, המשכתי לחפש מישהו. הסתכלתי ימינה, ופתאום ראיתי את אחד האנשים היותר מדהימים שראיתי בחיים שלי. הסתכלתי עליו מידי פעם וחשבתי אם יהיה לי אומץ להזמין אותו לרקוד, אחרי הכל יש לי ביטחון עצמי מאוד נמוך ואף פעם לא התחלתי עם מישהו, זה תמיד היה הוא שהיה צריך לעשות את הצעד הראשון.

צ'יקו בא אלי ושאל אותי אם אני באה לחזור לרקוד. אמרתי לו שעוד מעט.

העפתי עוד מבט אל ההוא שעמד לידי, ואז חשבתי לעצמי - אני חצי שיכורה, אני במועדון שכולם בטח מזמינים את כולם לרקוד חופשי וגם ככה אני בטח לא אראה אותו יותר בחיים שלי, אז למה לא?

ואז התקרבתי אליו ושאלתי אותו אם הוא רוצה לרקוד.

"זה לא חבר שלך?" (מצביע עם העיניים על צ'יקו)

"לא... זה חבר של אח שלי, רק היום פגשתי אותו בפעם הראשונה."

"איך קוראים לך?"

"שירי. ולך?"

"תומר"

"מאיפה אתה?"

"רמת גן"

"אני מכפר סבא"

"בת כמה את?"

"17 וחצי"

(מבט מאוד מופתע (המועדון מגיל 18 ומעלה))

"למה בן כמה אתה?"

"22"

"(מחייכת) "בוא נרקוד"

אז התחלנו לרקוד ותוך כדי זרמתי עם זה והתרקבתי אליו. תוך כמה דקות כבר רקדנו ממש צמוד והסתכלנו אחד לשני בעיניים.

פתאום צ'יקו בא, תפס את תומר מהיד ומשך אותו אחורה. הסתכלתי עליו מופתעת והוא בינתיים אמר לו משהו, שגרם לתומר לעשות תנועה כזאת עם הידיים שכאילו אומרת "סליחה" ואז התרחק.

הסתכלתי על צ'יקו ממש מופתעת.

"מה לעזאזל זה היה?"

"עזבי... את לא צריכה אותו."

"מה זה לא צריכה אותו?"

ואז התרחקתי ממנו ושוב נשענתי על הבר. לילך באה אלי ושאלה מה קרה. סיפרתי לה. היא אמרה שהיא תטפל בזה ומשכה אותי מהיד לכיוון אחר בחדר. פתאום שוב ראיתי אותו עומד לבד. לילך החליפה איתו כמה מילים בזמן שעמדתי ליד והסתכלתי. אני לא יודעת מה היא אמרה לו, אבל זה עבד. חזרנו לאיפה שהיינו קודם ודיברנו.

"רוצה לחזור לרקוד?"

"תשמעי... את נראית לי באמת מתוקה ובכיף הייתי רוקד איתך, אבל אני לא מתעסק עם אנשים כאלה... אני באמת מצטער"

"איזה אנשים? מה הוא אמר לך קודם?"

"הוא..." (עוצר לרגע) "הוא אמר ש... הוא עבריין והוא מכיר אנשים"

(צוחקת) "אתה רציני? עזוב מה שהוא אמר, הוא סתם משחק אותה"

ושוב צ'יקו בא ואמר לו עוד משהו שהפעם גרם לו לצאת מהחדר. בסוף הסתבר שדורון ביקש מצ'יקו שישמור עלי שאני לא אעשה שטויות, וכשרקדתי עם תומר צמוד הוא חשב שהוא שלח אלי ידיים או ניסה לנצל את זה שהייתי קצת שיכורה, למרות שהייתי מודעת לגמרי למה שקרה, אז הוא רק ניסה לשמור עלי. אמרתי לו שאני כבר לא ילדה קטנה ואני לא צריכה שומרי ראש, ואם הוא היה מנסה משהו הייתי פשוט חותכת.

הוא אמר שאני צודקת, ופעם הבאה הוא יסמוך עלי יותר.

אז לא כעסתי עליו בסוף, אבל זה די ביאס אותי שפספסתי את ההזדמנות שלי עם תומר.

בכל מקרה טוב לדעת שיש מי שדואג לי

How am I supposed to go on each day
Seeing you and not knowing what to say
Could've been such an easy thing to do
But the problem is, I still love you

Dear You / D-Side

נ.ב - נגמר הפרו סופית