מצב רוח: בע

מוזיקה: Bryan Adams - Please Forgive Me

וואו... אני חושבת שזה היה אחד הפוסטים הכי מטומטמים בהיסטוריית הבלוג הזה, או בכלל בכל ישרא-בלוג.

למי שתוהה על מה לעזאזל אני מדברת, כתבתי פוסט קודם. הפוסט כמובן נמחק.

בכל מקרה, ביקשתי בפוסט ואני מבקשת שוב למי שלא ראה.

אל תשאלו אותי אם אני בסדר. זה סתם מצב רוח, וזה יעבור.

בקשר לאיש הפדופיל ההוא... הוא התקשר אלי אתמול.

הוא שאל אותי מתי הוא רואה אותי שוב וכל זה. עכשיו לי אישית זה כבר נמאס, ואמא שלי מסרבת לדבר איתו עלי כי היא לא רוצה שהוא ידע שאני הבת שלה כדי שלא ידע שהמספר שיש לו זה המספר שלה בבית ואז יתחיל להתקשר אליה גם לשם.

החלטתי שאני חייבת לשים לזה סוף. שאלתי אותו אם אפשר להגיד לו משהו בלי שיפגע, הוא אמר בטח.

אז אמרתי לו שזה נחמד שאנחנו בקשר טוב, אחרי הכל אנחנו שכנים, אבל זה נהיה קצת מוגזם. 'שלום' 'שלום' פה ושם זה בסדר, אבל לא ללכת לרקוד ביחד או לדבר בטלפון כי זה קצת יותר מידי.

הוא קפץ ואמר שזה לא כאילו אנחנו מתחתנים או משהו. ניסיתי להסביר לו שוב בצורה יותר ברורה אבל הוא משום מה חשב שאני צוחקת. הוא צחק קצת ואז אמר שנדבר בהזדמנות וניתק

דורון, אחי הגדול, הגיע הביתה אתמול.

הוא תמיד היה מוציא אותי מאנשים כאלה. כמו פעם שהיה אחד שהטריד אותי בטלפון אז פעם כשהוא התקשר דורון ענה לו ואמר שהוא מהמשטרה ותוך 10 שניות יש לו על המסך את השם, טלפון וכתובת שלו. הוא מייד ניתק ולא התקשר שוב

בכל מקרה, אמא שלי הציעה שדורון ידבר איתו.

אז הוא לקח את המספר שלו, התקשר, דיבר איתו וביקש שלא יתקשר אלי יותר.

בינתיים עבר יום וחצי והוא עוד לא התקשר. אני חושבת שזה הצליח. ייאי! אין כמו דורון

Baby ain't it funny how
You never ever learn to fall
You're really on your knees
When you think you're standing tall
But only fools are know-it-alls
And I've played that fool for you

This Ain't A Lovesong / Bon Jovi