כבר הרבה זמן לא הייתה לי חברה טובה... לא, תיקון... כבר הרבה זמן לא הייתה לי חברה.

היינו חברות הכי טובות 5 שנים.

אז נכון שאפילו אחרי הפיצוץ הגדול שהיה ביננו שגרם לנו לא לדבר במשך כמעט שנתיים חזרנו להיות חברות. יותר מזה, הפכת להיות גיסתי. אנחנו אפילו גרות יחד כמו שתמיד חלמנו. טוב, זה לא בלונדון כמו שרצינו, אבל גם זה משהו.

התחלנו ללכת יחד לקניות וכו' כמו שאף פעם לא יצא לנו לעשות.

חזרנו לדבר - על הכל. אפילו על הנושא ההוא שלא העזתי לדבר עם אף אחד אחר.

אפילו סיכמנו ששנה הבאה נטוס יחד ללונדון להופעה של ווסטלייף ביחד, כי בזכותם בעצם הכרנו. טוב, הפעם גם הוא יצטרך לבוא איתנו... אחרי הכל הוא בעלך עכשיו.

תמיד היית לי סוג של האחות שאף פעם לא הייתה לי. עכשיו את גם אחותי בחוק. אבל עכשיו זה מרגיש רק כמעט כמו פעם.

אני חושבת שעדיין לא הצלחתי לשכוח לך את מה שגרם לניתוק, ומרגישה שאולי לעולם זה לא יקרה. למרות זאת, כנראה שלעולם לא אראה לך את זה. לא תדעי מה עברתי באותו זמן או כמה זה השפיע עלי, אפילו עד היום.

עכשיו אנחנו שוב חברות טובות.

כמעט כמו פעם.

אבל רק כמעט.