מצב רוח: כרגיל 
מוזיקה: Westlife - Every Little Thing You Do
חייבת להתחיל בתגלית מדהימה שגיליתי היום - יש לי חיים!
כן, כן, מה ששמעתם. רק היום בערב היו לי 3 מקומות להיות בהם אחד אחרי השני. מחר יש לי כל היום כמעט עמוס, ואפילו הייתי צריכה לבטל את אחת מההתחייבויות.
אז מסתבר שיש חיים מחוץ לעולם הוירטואלי AKA אינטרנט, והם אפילו די נחמדים.
17:00 - הלכתי לראות את הדירה שכנראה נעבור אליה. אמנם זה לא סגור, אבל אני באמת חושבת שנלך על זה.
הדירה גדולה פי 2 בערך מהדירה שיש לנו עכשיו. יש שם 4 חדרים, 2 שירותים - 1 עם אמבטייה ו 1 עם מקלחת, וסלון ענק + פינת אוכל.
בנוסף, הדירה ממש במרכז העיר וקרובה להכל! לקניון, מרכז אהרוני, לעבודה, ללימודים. וזה אפילו במחיר סביר.
18:00 - הלכתי לבית הנוער. הזמינו אותי לבוא להרמת כוסית עם ראש העיר ועוד כמה אנשים מהעירייה ומהמחלקה לקידום נוער שהיו שם.
19:00 - נפגשתי עם טלי מקידום נוער לדבר על הבגרויות שלי ומה אפשר לעשות עם זה שנכשלתי בתנ"ך. אגב, ראיתי היום גם את המורה שלי לתנ"ך, דני, וסיפרתי לו שנכשלתי. הוא נורא התאכזב. זה אכזב אותי אפילו עוד יותר... הוא באמת מורה מעולה. הכל בגלל משרד החינוך!
אז בכל זאת, למה אני גאה בעצמי, אתם שואלים? אני יודעת שלא שאלתם, אבל לא משנה.
אחרי שנים שאני יודעת שאני צריכה פסיכולוג וכל כך רוצה ללכת אבל לא יכולה בגלל קשיים כלכליים (ובנינו, למי יש 300 שקל לשעה לשלם?), היום כשניפגשתי עם טלי שאלתי אותה אם יש אפשרות כזאת לסדר לי יועץ/פסיכולוג לדבר איתו. היא אמרה שזה בעצם התפקיד של העובדי קידום נוער לייעץ בנוסף לזה שהם מדברים איתנו על נושאים כלליים יותר. אבל כמובן שזה שונה ובלתי אפשרי בשבילי, כי אלה אנשים שאני רואה ביום-יום שלי.
יותר מאוחר בערב דיברתי עם אמא שלי על כל העניין של הכספים מהירושה שהיא צריכה לקבל. ואז אמרתי לה שאחרי שהיא תקנה את הדירה, תסגור את המינוס בבנק, תעשה את הטיפול בשיניים שהיא צריכה ותסיים להוציא כסף על כל מה שהייתה צריכה, אז הייתי רוצה ללכת לפסיכולוג.
היא נורא הופתעה, ושאלה אם אני חושבת שזה משהו שאני צריכה. אמרתי לה שאני בטוחה שכן, כבר הרבה זמן. היא חייכה ואמרה בסדר.
אני רק מקווה שזה יהיה בקרוב.

נ.ב. - דודי
(הנה הזכרתי אותך
)