מצב רוח: עייפה

מוזיקה: The Rasmus - Guilty

עוד שבועיים בדיוק עד היומולדת.

התחלתי ספירה לאחור רישמית חודש לפני היומולדת, אבל טכנית כבר חצי שנה מראש. כל כך התרגשתי להיות בת 18. ידעתי שהיומולדת הזאת תהיה משהו מיוחד, לא כמו כל שנה. תכננתי מסיבה ב TLV חודשיים מראש עם מיכאל (האקס, שאז עוד היה החבר) ו 2 חברות הכי טובות שלי.

לפני כמה ימים דיברתי על זה עם מיכאל, והסכמנו שלמרות הכל נמשיך בתוכניות. לאחר מכן דיברתי עם אחת החברות, רק שפתאום היא אמרה שאם הוא יהיה שם היא לא רוצה לבוא. לאחר ויכוח קצר בעניין גיליתי שאין שום דרך לשכנע אותה, והחלטתי לוותר על כל הרעיון. התקשרתי למיכאל ואמרתי לו שכל העניין מבוטל.

היא אמרה לי שאם אני רוצה אני יכולה ללכת גם בלעדיה. אמרתי לה שאין סיכוי שאני הולכת לחגוג את היומולדת שלי בלי חברה הכי טובה שלי. היא ניסתה לנחם אותי ואמרה שנוכל ללכת למסעדה או משהו. כן, באמת אחלה דרך לחגוג את גיל 18 - ללכת לאכול במסעדה. אני בכלל חשבתי על משהו בכיוון של הרבה אלכוהול והרבה בנים. במקום זה היא רוצה שנשב במסעדה ונאכל. אולי אפילו יביאו לי זיקוק! איזה כיף! נביא את אחיינית שלי בת השנתיים, היא בטח תהנה מזה. (אל תקחי את זה אישית, את יודעת שאני אוהבת אותך).

דיברתי על זה קודם עם החברה הכי טובה השנייה שלי. אמרתי לה שתשכח מזה ובטח נעשה איזה מסיבה קטנה ועלובה בבית עם אמא שלי ודודים שלי. נשב, נאכל עוגה, נדבר, ואז כולם ילכו.

וכמובן, היא עם כל התמיכה שבעולם פשוט ציינה שהיא תביא את חבר שלה.

וואו, כמה שזה עוזר!

איזה כיף שיש חברות טובות, הא?

לעזאזל עם היומולדת הזה. עדיף כבר שלא יבוא.

נ.ב. - זכיתי מקום שני בתחרות היופי הגדולה של ישראבלוג עם ממוצע של 9.8. מזל טוב לי.