לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


כינוי: 

בת: 38





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2004    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2004

פאק, זה כואב :|


 

 

מצב רוח: רע

מוזיקה: The Rasmus - Still Standing

 

נקעתי את הרגל היום בחדר כושר... זה כל כך כואב :|

 

נכתב על ידי , 31/10/2004 23:54  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עיצוב חדש


 

 

מצב רוח: עייפה

מוזיקה: Nick Carter - Help Me

 

הגיע הזמן!

 

ממש אהבתי איך שיצא לי.

 

מה דעתכם?

 

נכתב על ידי , 29/10/2004 01:51  
43 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שוב המצב רוח


 

 

מצב רוח: לא משהו  

מוזיקה: Brian McFadden - Thank You For The Moments

 

פגישה שלישית עם הפסיכולוג.

זה הולך ונהיה יותר קשה. עדיין לא נשברתי ובכיתי מולו. אני יודעת שמותר לי, ואני יודעת שזה אפילו מומלץ, אבל איכשהו תמיד שאני מגיעה לשלב שאני רוצה לבכות, אני מחזיקה את זה בפנים. יכול להיות שזה כבר נהיה רפלקס... הרגל כזה.

סיפרתי לו היום על ההתלבטות שלי בקשר לאם לספר לו או לא. הוא ייעץ לי לא להגיד את זה עד שאני ארגיש מספיק בטוחה שאני רוצה להגיד את זה. לפחות משהו טוב יצא מזה שדיברתי איתו על ההתלבטות - הוא עזר לי להבין מה עוצר אותי לספר לו.

זה לא בגלל שאני לא בוטחת בו מספיק או לא מרגישה מספיק בטוחה. זה פשוט בגלל שלא רק שכואב לחפור בפצע הישן הזה, אלא גם אף פעם לא ממש יצא לי להגיד את זה בקול, אלא רק בכתב... אז הוא שאל אם אני רוצה לכתוב את זה ולתת לו. אמרתי שלא, כי אני רוצה שאני אוכל להגיד את זה בקול.

יכול להיות שבפגישה הבאה אני אספר לו. נראה איך אני ארגיש עם זה אז...

 

לפעמים אני מרגישה שאני רוצה להקבר. איכשהו להתנתק מכל העולם... להיות לבד בשקט מוחלט.

אני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי באמת. הם מתיימרים להבין, אבל הם לא מבינים באמת.

 

מצאתי קובץ של מיני-יומן שכתבתי פני שנה בערך. זה כמו מקבץ מכתבים שכתבתי לאדי פעם... מכתבים שאף פעם לא שלחתי ולא התכוונתי לשלוח, אבל כתבתי כדי לפרוק את זה.

קראתי כל מה שכתבתי שם... זה עשה לי משהו. החזיר אותי לרגע לתקופה הנוראה ההיא, והזכיר לי שלמרות שהתקופה שאני עוברת עכשיו קשה, זה עדיין שיפור מאיך שהיה אז. וזה נתן לי תקווה להמשך... שאולי זה באמת יכול להשתפר.

 

השאלה היא כמה זמן זה יקח, והאם אני אחזיק מעמד עד אז...

 

נכתב על ידי , 28/10/2004 23:42  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כואב לי הראש


 

 

מצב רוח: לא משהו

מוזיקה: Daniel Bedingfield - I Can't Read You

 

כבר כמה ימים שאני במצב רוח יחסית רע.

 

לא מזמן הלכתי לשחק סנוקר עם אבא, כמו כמעט כל סוף שבוע. לא הרבה זמן אחרי שהתחלנו לשחק, קבוצת האנשים ששיחקו בשולחן לידנו הלכה ובאה קבוצת אנשים אחרים. היה שם מישהו שנראה בדיוק כמו האהבה הראשונה שלי ( - נקרא לו אדי).

טוב, אז נכון שכבר אין לי רגשות אליו, אבל... קשה להסביר את זה... הוא עדיין משפיע עלי.

 

אתמול בלילה התארגנתי לצאת לסנוקר, שוב. 2 ידידים שלי שאלו אותי אם רציתי לבוא איתם, אז הסכמתי.

תוך כדי שהתארגנתי, המורה לנהיגה שלי התקשר אלי. הוא שאל אותי אם אני רוצה לעשות טסט למחרת בבוקר, וכמובן, אמרתי שכן.

יצאתי לסנוקר והבטחתי לעצמי שאני לא אשאר יותר מידי זמן, כדי שאני לא אהיה עייפה בטסט.

התחלנו לשחק, ומשהו כמו 10 דקות אחר כך באו כמה אנשים לשחק בשולחן המקביל אלינו. פתאום אני קולטת ביניהם את אותו האיש שראיתי בפעם ההיא.

זה לא פייר וזה לא אנושי. לעזאזל. מספיק קשה לי לנסות להתרחק מאדי כמה שיותר. אני לא צריכה שדברים כאלה ימשיכו לקרות לי. ועוד לילה לפני חלמתי עליו. אני לא זוכרת מה היה בדיוק, אבל נורא כעסתי עליו.

 

אז אתמול בבוקר היה לי טסט. קמתי ב 5 וחצי בבוקר, יצאתי ב 6 ורבע ועשיתי שיעור אחד, הטסט התחיל בסביבות 7.

לפי איך שראיתי את זה, הטסט הלך לי בסדר גמור. הוא לא נגע לי בהגה, לא בלם לי ולא תיקן אותי. זכרתי לשמור על הימין כל הזמן והייתה לי שליטה מצויינת על ההילוכים - כולל לזכור להעביר להילוך ראשון אחרי כל עצירה ובנסיעה איטית.

השמות של מי שעבר הגיעו לאינטרנט בסביבות 4 בצהריים. היו שם נורא מעט יחסית - והשם שלי לא הופיע שם - אז חשבתי שאולי זה לא כל השמות. המורה שלי אמר שיהיו לו את התוצאות ב 6.

כשהגיע 6 וחצי התקשרתי אליו. הוא אמר שנכשלתי. הקטע עצמו שנכשלתי הוא לא מה שמפריע לי, כי תמיד אפשר לעשות שוב (למרות שכל טסט זה 300 שקל + 90 שקל למורה), אבל ב 1 לנובמבר נכנס החוק החדש לנהגים חדשים, וממש רציתי להספיק להוציא רישיון לפני כן. צריך לחכות מינימום שבועיים בין כל טסט.

נדפקתי.

 

בקשר לפסיכולוג, היו לי כבר 2 פגישות ביניתיים. זה פעם בשבוע.

אני נורא מתלבטת בקשר לזה... אני לא יודעת אם לספר לו את הסיפור או לא. בעיקרון, הסיפור הזה הוא בעצם הסיבה שרציתי פסיכולוג. אבל מצד שני, אני לא מרגישה כל כך בנוח לספר לו את זה עדיין.

אז שאני פשוט אמשיך לשרוף כסף עד שאני כן ארגיש בנוח? בינתיים הפגישות גם לא עוזרות לי במיוחד כי אנחנו לא מתקדמים בנושא החשוב באמת.

ביום חמישי יש לי עוד פגישה. אני חושבת שהפעם אני אספר הכל, לא חשוב אם אני מרגישה עם זה בנוח או לא.

 

נכתב על ידי , 25/10/2004 15:15  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חזר הפרו :]


 

חידשתי את המנוי פרו... וזהו

 

נכתב על ידי , 22/10/2004 16:43  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

60,132
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDevil In Disguise אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Devil In Disguise ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)