מוצאת את עצמי בנקודת זמן שכזאת

הרגשות שחוויתי, דומות אך שונות

איש לא יודע מה מתחולל בתוכי

משדרת שהכל בסדר, אך זה לא אמיתי

מעסיקה את עצמי ככל שניתן

מספרת לעצמי שיעבור עם הזמן

והזמן... לא ממהר לעזור

כל מה שאבד בדרך כבר לא יחזור

לפעמים בא לי פשוט לשקוע בתרדמת

ולהתעורר עוד כמה שנים למציאות אחרת

מציאות בה דברים מסתדרים מעצמם

מציאות שבחירות לא פוגעות באדם

כואב לי לדעת שפגעתי בך

שתדע שכואב לי לא פחות משכואב לך

למרות שלפעמים זה נראה אחרת

אהבתי אותך...

אולי עדיין קצת אוהבת

ועדיין, לא מתחרטת.