מצב רוח: שמחה 
מוזיקה: Beverly Craven - Promise Me
מצטערת עם הפוסט שכתבתי אתמול הלחיץ מישהו או גרם למישהו לחשוב שאני עצובה או משהו.
הכל בסדר איתי, פשוט עבר עלי יום די מבאס באותו היום. או לפחות הוא התחיל ככה.
בכל מקרה, יש לי כמה דברים חדשים לספר, אז אני פשוט אתחיל.
בקשר לאיש שסיפרתי עליו בפוסט ההוא, הוא התקשר אלי שוב, כבר כמה פעמים. כל פעם שהוא התקשר הוא שאל אותה מה אני עושה באותו יום. כל פעם מצאתי תירוץ אחר - חברה שלי אצלי, אני לומדת היום, יש טקס ליום הזיכרון שאני צריכה להיות בו, וכו'.
כבר כמעט הפסקתי לגמרי לענות לטלפונים בבית. אני יודעת שאם מישהו צריך אותי הוא יכול להשיג אותי בפלאפון. ואלה שאין להם את המספר פלאפון שלי כנראה לא צריך להיות להם אותו שזה כבר אומר משהו.
קרה היום קטע ממש מצחיק. אמא שלי יצאה עם החבר החדש שלה היום לעשות על האש, והיא לא שמעה מאותו האיש שמתקשר אלי מאז שהיא סיפרה לו שהיא בקשר עם מישהו, וכשהיא חזרה הביתה היא הסתכלה על הפלאפון ופתאום ראתה שיחה שלא נענתה - ממנו! ובנוסף, הודעה בתא הקולי של הבית - ממנו!
כנראה הוא רצה לצאת או משהו אז הוא התקשר לכל מי שהוא מכיר להזמין אותם. איזה בן אדם משועמם 
בקשר לאתמול.
הייתי צריכה ללכת לעבודה בבוקר, לחצי יום בגלל שזה יום הזיכרון, אבל בכל זאת היה חייב לבוא.
למרות שכל הגוף שלי היה תפוס ולמרות שאיבדתי את החופשי חודשי, החלטתי ללכת, כדי ללכת לטקס ולתת כבוד ליום הזיכרון.
אז זה התחיל בזה שישנתי רק 3 שעות בלילה והייתי כל כך עייפה שבקושי קמתי מהמיטה. זה התחיל בזה שהאוטובוס של 8:45 לא הגיע בכלל והאוטובוס של 9:05 הגיע ב 9:20. הייתי אמורה להיות בעבודה ב 9:30, אבל הגעתי רק ב-9:40.
בסוף הטקס הלכתי לתחנת אוטובוס וגיליתי שכנראה שהאוטובוס שאני צריכה לא יעבור בשעה הקרובה, אז לקחתי אוטובוס שיוצא מהעיר ומשם, עם כל השרירים התפוסים ועם חום בחוץ שמרגיש כמו 40 מעלות, הלכתי הביתה ברגל.
בסביבות אחר הצהריים התקשר אלי מישהו שהייתי אמורה לצאת איתו באותו הערב ואמר שידידה טובה שלו עברה תאונת דרכים ונמצאת בבית חולים במצב קשה. מן הסתם שזה אומר שלא נוכל להיפגש בסוף.
5 דקות אחרי זה דיברתי עם מישהו שהייתי אמורה לצאת איתו שבוע הבא שאמר שבסוף הוא לא יכול להיפגש איתי כי באותו היום יש לו טקס סיום בבית ספר.
בסביבות 5 אחר הצהריים כבר הייתי ממש עייפה, אז נשכבתי במיטה ונרדמתי.
לילך התקשרה אלי 3 פעמים בזמן שישנתי, למרות שהיא ידעה שאני ישנה, והתחילה לספר לי כל מיני סיפורים.
בפעם השלישית שהיא התקשרה אמרתי לה שאני עייפה ואם היא לא סוגרת אני מנתקת לה בפרצוף. היא צחקה עלי, אז ניתקתי לה 
התעוררתי ב-11 בלילה. אמא שלי כבר לא הייתה בבית, היא יצאה עם חבר שלה לאיזה מועדון.
התחברתי לאינטרנט, גלשתי, צ'וטטתי, שמעתי מוזיקה. בסוף נמאס לי, עברתי לטלויזיה. זה היה ממש מפחיד האמת כי ברגע שפתחתי את הטלויזיה זה היה דלוק על ערוץ 4 ובדיוק התחיל סרט בשם "שירי"
אבל לא היה משהו מעניין לראות, אז חזרתי לחדר. חשבתי ללכת לישון, כשבדיוק קיבלתי טקסט בפלאפון. זה היה מדניס, אותו אחד שהייתי אמורה לפגוש באותו ערב.
התכתבנו קצת בטקסטים, ובסוף אמרתי לו שאני כנראה אחגוג לבד על איזה בקבוק יין. הוא שאל אם אני רוצה שהוא יבוא לארח לי חברה, אמרתי בסדר.
אז הוא הגיע אלי בסביבות 3 לפנות בוקר, עם בקבוק יין שהוא קנה. נחמד מצידו. ישבנו, דיברנו, שתינו, דיברנו עוד קצת, שתינו עוד קצת... הגיע 5 בבוקר. הוא כבר היה צריך ללכת, אז ליויתי אותו למטה ונפרדנו.
סך הכל היה נחמד. בטוח עדיף מאשר לשבת לבד בבית בלי לעשות כלום.
היום קיבלתי סוף סוף מצלמת אינטרנט 
חן, קייט, שלחו לי הודעה במסנג'ר ואני אפעיל אותה. אני יודעת כמה זמן חן חיכתה לזה
אה, ויש לי גם תמונות חדשות שלי, אבל אני חושבת שאני כבר אשים אותן בפוסט הבא.
לילה טוב 
Need somebody that can understand your world
Not someone who's gonna step on you like dirt
Don't forget the times he left you in the rain
And you called my name and there I was again
Anytime / D-Side
בבלוג זה
בכל הבלוגים
