לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


כינוי: 

בת: 38





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2004    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2004

מה נהיה ממני?


 

 

מצב רוח: מבולבלת

מוזיקה: Maroon 5 - She Will Be Loved

 

מה נהיה ממני?

מרוב כל ההעמדות פנים והמשחקים כבר שכחתי מי אני באמת.

כל כך הרבה אנשים תומכים בי ומאמינים בי ואני מרגישה שאני כל הזמן מאכזבת אותם.

איך הם יכולים להאמין בי כשאני לא מאמינה בעצמי?

לא מאמינה שהכל יהיה בסדר. לא מאמינה שהזמן מרפא. לא מאמינה בכלום.

הכל בולשיט... קלישאות. איפה כל ה"חכמים" האלו שהמציאו את השטויות האלה?

נראה מה יגידו עכשיו כשעברו כל השנים האלה והכאב רק הלך והתגבר במקום להרפא.

נראה מה יגידו עוד 5 שנים שהמצב רק יהיה יותר גרוע.

 

זה באמת מתחיל להשפיע עלי. אנשים שעד עכשיו האמינו להצגה מתחילים לשים לב שמשהו לא בסדר איתי.

נראה לי שבסוף אני אתפוצץ ואוציא הכל.

 

גאד, הכאבי ראש האלה רק הולכים ונהיים יותר גרועים.

זה התחיל אז, לפני 4 שנים.

עשו לי בערך כל בדיקה אפשרית ולא מצאו שום דבר שגורם לזה. הניחו שזה משהו תורשתי. אבל הגיוני שזה ממש במקריות התחיל בדיוק באותו הזמן שקרה המקרה המדובר?

ועכשיו, בזמן האחרון, שהתחלתי להרגיש יותר גרוע, הכאבים באים הרבה יותר פעמים ונשארים הרבה יותר זמן.

 

לא יודעת איך להפסיק את כל הטירוף הזה.

 

נכתב על ידי , 30/8/2004 18:52   בקטגוריות פסימי  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זה נגמר + תמונות


 

 

מצב רוח: משועממת

מוזיקה: Linkin Park - In The End

 

לפני כמה ימים מיכאל, החבר, על פרידה. אמרתי לו שאני חושבת שזה לא פייר בשבילו שאנחנו ביחד כשהוא מאוהב בי ולי אין שום רגשות אליו. הוא שכנע אותי שזה בסדר מצידו, בסופו של דבר החלטנו להישאר ביחד.

יומיים לאחר מכן הבנתי שבנוסף לזה שהקשר לא טוב בשבילו, זה גם לא טוב בשבילי, ושוב אמרתי לו שאני רוצה להיפרד.

כשניסיתי להסביר לו, המילים פתאום נעלמו. זה נראה לי הגיוני בראש, אבל לא הצלחתי לנסח את זה בקול.

כשדיברנו על זה שוב אחר כך פתאום הצלחתי להגיד את זה בצורה הכי אמיתית שיכולתי:

 

כשאנחנו נמצאים בסיטואציה שאני בקשר עם מישהו שאוהב אותי ואני לא מסוגלת להרגיש אליו כלום עושה לי רע. בנוסף זה מזכיר לי כמה שאני מתגעגעת ללאהוב מישהו שאוהב אותי באותה מידה. להיות בקשר אוהב משני הצדדים. אבל אני לא מסוגלת! זה כמו שתזכיר למישהו עיוור כמה יפה העולם בחוץ או תסביר למישהו חרש איזה שירים יפים יש. זה פוגע בצורה שאתה לא יכול לתאר!

 

אחרי שהסברתי ודיברנו על זה קצת, נפרדנו.

 

ולסיום 2 תמונות חדשות:

 

 

 

נ.ב. - תצביעו לי בבקשה

נכתב על ידי , 27/8/2004 10:32  
32 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תחרות היופי הגדולה של ישרא-בלוג


 

 

מצב רוח: כרגיל

מוזיקה: Five - Closer To Me

 

יש לי מצב רוח נחמד היום.

לא רק שהיה שיעור נהיגה, שזה דבר שכמובן אני נורא נהנית ממנו, אלא גם המורה שלי הביא דיסק של אחד הלהקות שאני הכי אוהבת (למרות שהפרקו) - סאברג' גארדן. היה מגניב, ובסוף השיעור אפילו קבענו ששיעור הבא נביא דיסקים להחליף.

 

בכל מקרה, מי מוכן לעשות לי טובה?

אני יודעת שאני מבקשת הרבה כאלה בזמן האחרון, אבל זה באמת לוקח כמה שניות.

אז אני מועמדת בתחרות היופי הגדולה של ישרא-בלוג. אין לי מושג מה אני קשורה לשם, אבל אמרו לי להצטרף, אז הסכמתי.

היום פורסם הפוסט שבו אפשר להצביע לי, אז אני אשמח אם תוכלו להקדיש לי כמה שניות להיכנס להצביע מ 1 עד 10, כאשר 1 הכי נמוך ו 10 הכי גבוה.

 

תודה

 

נכתב על ידי , 24/8/2004 18:35  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עיצוב חדש


 

 

מצב רוח: לא משהו 

מוזיקה: Blue - Don't Treat Me Like A Fool

 

טוב, אני חייבת להודות שלא כל כך אהבתי את העיצוב הקודם, ובהתאם לכך הוא לא נשאר יותר מידי זמן.

אז הכנתי עיצוב חדש. קצת יותר מתאים לי כרגע.

מה דעתכם?

 

אה, ומעכשיו לא תמיד יהיה ציטוט משיר בסוף הפוסטים.

 

נכתב על ידי , 23/8/2004 01:03  
48 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שונאת להעמיד פנים


 

 

מצב רוח: רע

מוזיקה: Hanson - Save Me

 

אתמול הייתי במצב רוח גרוע במיוחד אחרי ויכוח עם החבר על כמה מהנושאים הכי רגישים אצלי.

סגרתי את האור והדלת של החדר שלי, שמתי מוזיקה חזק ונכנסתי למיטה. כשנכנסו לשאול תרצתי את זה בכך שאמרתי שאני עייפה. רק שהפעם לא הייתי מספיק משכנעת, ואמא שלי ואחי התחילו לדאוג לי ולהיכנס כל שנייה לראות מה איתי.

אמרו לי לבוא לאכול, אמרתי שאני לא רעבה. אמרו לי שרק קמתי לא מזמן, אמרתי שעוד עייפה.

כשראיתי שזה לא הולך לעזור לי, החלטתי שהגיע הזמן להסיר את המסך ולחזור להצגה. גררתי את עצמי מהמיטה, שמתי חזרה את החיוך המזוייף על הפרצוף, אכלתי איתם ארוחת ערב ואפילו ישבתי איתם לראות סרט. הפעם השתכנעו.

 

העמדות פנים. אני עושה את כבר יותר מידי זמן... כבר מעל 4 שנים. 4 שנים ו 3 חודשים ליתר דיוק.

זה הפך כבר לדבר רגיל אצלי, חלק מהיום-יום. להראות לכולם כמה שאני "מאושרת", כדי שלא יתחילו לתחקר אותי. מדהים כמה נהייתי טובה בזה, אף אחד לא מצליח להבין שזאת הכל הצגה, שקר אחד גדול.

ההצגה הזאת מתמשכת כבר כל כך הרבה זמן שאפילו על עצמי הצלחתי לעבוד לכמה רגעים. אבל אחרי שהכל חולף, כשהמסכים יורדים וזאת רק אני... רק אז האני האמיתית מתגלית. כל הכאב, הפחדים והחרדות חוזרים ומוציאים אותי מדעתי.

 

מרגישה כאילו כל החיים שלי זה זיוף אחד גדול. לא מגיע לי כל מה שיש לי. לא מגיע לי שיאהבו אותי.

אלה שכן אוהבים אותי - זה גם זיוף. הם לא מכירים אותי באמת. לא מכירים את איך שאני. מכירים רק את הדמות המזוייפת שאני מציגה לכולם כדי שיחשבו שהכל בסדר איתי.

אני לא חושבת שיש בן אדם אחד בעולם הזה שמכיר אותי באמת. חשבתי שדיאנה כן, אבל מסתבר שלא. פעם היא הייתה שמה לב כשרק התחלתי להרגיש קצת עצובה. עכשיו גם אם אמות לה מול העיניים, אם רק אזייף חצי חיוך היא תאמין שהכל בסדר.

 

אז עכשיו אני יוצאת בהצהרה לכל מי שקורה את הבלוג הזה - נמאס לי להעמיד פנים!

אני לא בן אדם שמח. לא טוב לי בחיים. האמת שממש רע לי. כבר שנים שלא ידעתי מה זה אושר. כל הדברים הטובים הקטנים שקרו לי זה רק עננים קטנים שמסתירים זמנית את הירח בלילה. אבל הוא תמיד שם.

 

לפעמים אני מקווה שתתגלה אצלי מחלה כלשהי, שיהיה לי תירוץ לצאת מהסיוט הזה שנקרא חיים. רק שיגמר... שיפסיק הכאב. שיפסיק הזיוף. שהכל פשוט יפסיק.

לעזאזל, אם היה לי אומץ כבר מזמן הייתי דואגת לזה בעצמי. אבל אני פחדנית. לא מסוגלת לעשות שום דבר.

שיהיה... שיכאב... מה זה משנה בעצם? כל עוד כולם מאמינים שהכל בסדר איתי הם לא צריכים לדאוג לי יותר מידי. סבלתי מספיק זמן בשביל שזה ישנה יותר מידי.

 

Keep bleeding your fake blood

Till no one even see's it

If that's the best you can make up

At least act like you mean it

 

Give Up The Grudge / Gob

 

 

נ.ב. - בקרוב עיצוב חדש.

נכתב על ידי , 22/8/2004 02:52  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

60,132
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDevil In Disguise אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Devil In Disguise ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)