אני לא חסידה גדולה של סיכומי שנה עבריים, מבחינתי לוח השנה היחיד הוא לועזי.אבל, לראשונה אני יכולה להגיד במבט לאחור, שהשנה הזו לא הייתה רעה. לא היו משברים (טפו טפו טפו), עברתי דירה (שוב), התחלתי להרגיש יותר בנוח בעבודה (הגיע הזמן אחרי שנה), אימצתי השנה ביחד עם בן הזוג שלוש חתולות ובאופן כללי - זו הייתה שנה של הגשמת חלומות קטנים.
עליתי על גלגל ענק לראשונה בחיי, הייתי בהופעה של אדיר מילר סוף סוף, וסתם התחלתי ליהנות מעצמי.
התחלתי להיות פתוחה יותר עם אנשים לגבי מי אני, חלקתי דברים שאפילו החברה הכי טובה שלי לא ידעה ומה אני אגיד - אני מרגישה לראשונה בחיי כאילו ירד ממני משקל עצום.
השנה אני לא רוצה התחלות חדשות. היו לי כאלו שמספיקות לארבעה גלגולים. אני רק רוצה לשמר את מה שטוב ולהמשיך לצמוח. אני רוצה להמשיך לאהוב את המקום בו אני נמצאת, להמשיך להוקיר תודה על מה שיש ולא לבכות על מה שאין. אני מאמינה שמה ששלי ימצא את דרכו אליי בזמן הנכון, ומה שלא - לא. הכל בסדר.
אני יוצאת מנקודת הנחה שאנשים כבר לא כל כך קוראים פה, אבל בכל זאת החלטתי להחזיר את הבלוג ללא אנונימי
אני הייתי אני, אתם הייתם אתם. מי יתן והשנה הזו תמשיך בדיוק מהמקום שהקודמת הסתיימה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
#Placebo