This Is Who I Am Now

10 הדברים הקטנים שבחיי

שמשמחים אותי, מרימים אותי, מחזקים אותי ועושים לי טוב

#  טלוויזיה-

    בונז, CSI, מונק, NCIS, נייג'ליסימה, הסטון בלומנטל, ועוד ועוד ועוד..

    בקיצור, ערוצים 5 ו-38. אף פעם לא נמאס.

    אין דבר מנחם יותר בעיניי מלשקוע מול המסך ולשכוח לכמה שעות מהחיים האמיתיים.

#  אוכל-

    ירקות מאודים, לחם דגנים, פרישייק בריאות, אורז לבן, (ואיך אפשר בלי) עוף,

    קטניות, פלפלים קלויים, עשבי תיבול, גבינות דלות שומן, קפה, קקאו.

    אין טובה יותר מההרגשה המדהימה בתקופות שאני מקפידה על מה שאני אוכלת.

#  מוזיקה-

    הזרמים שהיא מעבירה לי בגוף, החשק שהיא עושה לי לרקוד או לרוץ,

    שכרון החושים שהיא מסוגלת לדחוף אותי אליו בשילוב הנכון שבין קצב למצברוח מתאים.

# בגדים-

    מאז שאני זוכרת את עצמי נהניתי להחליף סגנונות לבוש,

    מתום בוי בבאגיס וטי עם תלתלים פזורים ופרועים, לליידי בשמלת ערב עם שיער אסוף לגובה ושרשרת זהב;

    מטייטס וחולצת בייסיק פשוטה עם נעלי בובה, לג'ינס צמוד וחולצה חושפת כתפיים עם עקב 11 ס"מ;

    משמלת קיץ בהירה ומלטפת, לחצאית מיני קצרצרה עם גופיה קרועה.

    אחותי תמיד אומרת שכל סגנון שאי פעם בחרתי ללבוש התאים לי באורח פלא.

# משפחה-

    המשפחה שלי תמיד היתה ותמיד נמצאת לצידי, בטוב וברע.

    אין בילוי מועדף עלי בסופי שבוע מארוחת שבת משפחתית מלווה בדיון ענייני,

    ופיקניק שבת בבוקר עד אחר הצהריים על כר דשא ירוק, עם גיטרה ושירה בארבעה קולות,

    (או פשוט יום שבת רגוע של סרטים בטלוויזיה ואוכל מהפלטה).

    אין על אמא, שטורחת ומבשלת מהבוקר וצובעת לי את השיער במוצאי שבת,

    על אבא, שתמיד מזכיר לנו מה חשיבותן של השכלה גבוהה ועבודה קשה,

    על אחותי בת ה22 שלקחה חלק לא קטן בתהליך שעברתי לעבר האמונה בעצמי,

    על אחותי הקצינה בת ה20, שתמיד עושה צרות אך רק מפאת אופיה הפעלתני וחסר המעצורים,

    ועל אחותי התינוקת בת ה17, הרגישה, שמזכירה לי כלכך כלכך את עצמי בתוספת מנה כפולה של נאיביות, כאילו שלי חסר.

# לימודים-

    כי בפעם הראשונה בחיי אני נהנית ללמוד משהו מלבד ביולוגיה או ספרות,

    אפילו שזה רק פסיכומטרי, ואולי דווקא במיוחד שזה רק פסיכומטרי.

    כי אין דבר מרומם יותר מלהצליח לפתור תרגילים שבמשך שנים פחדת אפילו להסתכל עליהם.

# עבודה-

    אין מה לומר, ילדים הם באמת שמחה וברכה.

    מעולם לא הייתי מרוצה מהעבודה שלי כמו שאני היום,

    וכמובן שההערכה שאני מקבלת על רמת המקצועיות שלי רק מוסיפה על כך.

    תמיד נעים לדעת שאני שווה יותר משהוערכתי בעבר.

# סמים-

    אם זה משככי הכאבים שהופכים את חיי לקלים ונעימים יותר,

    ואם זה הריטלין שמעבר לכך שהוא מאפשר לי ללמוד גם עוזר לי להרחיב את ההבנה שלי את עצמי בתחום הלימודי..

    נכון, זו הדרך הקלה, ואין לי שום בעיה עם זה.

    יש דברים שאני מוכנה לעבוד קשה בשבילם, לקרוע את הגוף ולתת את הנשמה, אבל אלה?

    אלה דברים כלכך אלמנטריים, וכלכך חיוניים למהלך התקין של חיי..

    לכל אלה שרגילים ואולי גם אוהבים לשפוט או להעביר ביקורת,

    עד שלא הלכת חיים שלמים בנעליו של אדם, לעולם לא תהיה לך היכולת להבין אותו באמת.

# אסתטיקה-

    מאיפור, לציפורניים, לצבע בשיער, להסרת שיער בלייזר,

    אין דבר מעצים יותר מלהיראות טוב בעיניי עצמך, ורק אז בעיניי אחרים.

# נאיביות-

    כי אני באמת מאמינה שהכל אפשרי כמו בסיפורי אגדה,

    שאנשים כולם טובים בגרעין שלהם וגם מעשים שנראים לנו כרעים או אנוכיים מקורם בכוונות טובות.

    כן, זה תמים, אבל העולם כלכך הרבה יותר יפה ככה.

*לסדר שבו הדברים כתובים אין קשר לסדר העדיפויות שלי ביניהם.

אמרת לי להיזכר בדברים האלה בכל פעם שמקנן בי רגש שלילי כלשהו,

ושאם אעשה את זה מספיק פעמים זה יתחיל לקרות באופן אוטומטי.

קשה לי לחשוב על זה כרגע,

אבל אני יודעת שיש בי את העוצמות האלה.

אני יודעת שאני חזקה מספיק בשביל לעבור את זה,

ולצאת חזקה אפילו יותר, בדיוק כמו שעשיתי ממש לא מזמן.

ג'ואי.