איך הרשית לעצמך להאמין, לקוות, להרגיש..
למה נתת לעצמך להתקרב אחרי כל האזהרות וכל הדגלים האדומים והשחורים..
את יודעת כמה קשה לך לחשוב על זוגיות,
הל, כבר כמעט שנתיים את משכנעת את עצמך שטוב לך לבד רק כדי לא להתמודד עם זה שוב.
מזדיינת וזורקת, מנצלת גברים לסקס חד או רב פעמי וממשיכה לדבר המרגש הבא.
אז הגיע אחד שמרגש אותך יותר מפעם-פעמיים, שמאתגר קצת את האינטלקט שלך,
אחד שמוכן לחצות בשבילך חצי מדינה רק כדי להפתיע ולרגש..
אז נוטשים את השכנוע העצמי והמאמצים של שנה וחצי להפוך לאישה שלא זקוקה לאף גבר?
אז פתאום חוזרים אחורה להיות בחורה תלותית וילדותית, חסרת עמוד שדרה?






"כולנו עושים טעויות לפעמים", הוא אומר לי.
הטעות היחידה שעשיתי היא לא להפנים כמה הוא באמת רגיש.
מטומטמת.
זה לא שאת לא זקוקה לאף גבר..
זה שאף גבר לא זקוק לך.