This Is Who I Am Now

לא סומכת עליך.

עלייך.

עליכם.

לא היה אדם אחד בעולם בחיי מלבד חברי הילדות שלי שלא בגד ו/או פגע בי ו/או עזב אותי בשלב כלשהו.

נכון, זה חלק מהחיים,

אבל מה תגידו אם אומר לכם שלמרות שאני מזהירה תמיד מראש שברגע שהאמון שלי באדם אבד אין דרך חזרה,

עדיין, בשלב מסוים, רובם חוזרים ומתנצלים ומנסים לפלס את דרכם חזרה?

מה תגידו אם אספר לכם שגם כאשר נתתי הזדמנות שניה, ולפעמים שלישית,

תמיד הסיפור נגמר באותה נקודה?

משהו דפוק בי?

זה מה שבדרך כלל חושבים או שואלים.

אולי.

אולי זה שאני אוהבת לתת את הלב שלי זה כלכך outdated היום שאני פשוט מוזרה לרוב האנשים.

אנשים אומרים שהם מאמינים באהבה..

אני מאמינה שאנשים מלאים בסיסמאות פייסבוק.

רוני.